Volume 11

Page 3772

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צאצאיו: שושנה אשת יוסף לינדר, שמואל (מפקח על בתי-ספר חקלאיים),

יצחק הרצברג

נולד בקודימה שבאוקראינה בשנת תרמ"ח (19.1.1888).

לאביו הרב מרדכי הוצברג (רבה של קהלת חרסון אח"כ בקריוורוג, ראש ישיבה בברז'אן שבגליציה, בוויזניץ ובאחרונה מנהל הישיבה הגדולה בלובלין) ולאמו חוה (ממשפחת האדמו"רים לבית שניאורסון).

למד בישיבת מיר, ובעת הפרעות בשנים 1904/5 פעל בארגון הנוער היהודי בקריוורוג לקיום הגנה עצמית. ב-1906 עבר עם אביו וביתו לסטאניסלאבוב שבגליציה. התמסר לארגן את הנוער לפעילות ציונית, והודות להשכלה העברית והכללית, שרכש בלימוד עצמי ובבתי-ספר פרטיים, נתאפשר לו לעסוק בהוראת השפה העברית ובחינוך-כללי בעברית. יסד וניהל בתי-ספר לעברית בערים שונות בגליציה ובבוקובינה.

ב-1913 נשא לאשה את רבקה בת אריה.

אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה בקיץ 1914 הגיע בזרם הפליטים היהודים ממזרח גליציה לווינה. מיד התמסר לפעול באירגונה של העזרה לפליטים הללו ובהתקנת מרפאה בשבילם, וגם באופן פרטי נתנו הוא ומשפחתו עזרה ועידוד לנפגעים. גויס לצבא האוסטרי, - ובשל ידיעתו בשפות הועסק בצנזורה הצבאית והצטיין בשרותו. אחרי המלחמה נשאר בווינה, לימד עברית בבתי-ספר, וביתו היה בית ועד ליזמה צבורית ציונית ולאומית. הצליח במאבקו הצבורי להשיג הסכמת הקהילה ליסד ולקיים בניהולו בית-ספר עברי שלם במעמד רשמי לפי החוק. ביזמתו נוסדה הסתדרות "עבריה" והסתדרות המורים העברים, שבחרה בו ליושב ראשה, חיבר והוציא ספר לימוד "דבר" לילדי בית-הספר, ספר "בר מצוה", ספר לימוד עברית למבוגרים "שאלני" ונתן בהתנדבות שיעורי ערב לעברית למבוגרים. ב-1937 הוציא ספורי המקרא בגרמנית, שאושר רשמית להוראת דת לילדי

היהודים בבתי-הספר העירוניים. ערך הצגות בעברית ובאידית.

אחרי השתלטות הנאצים על אוסטריה נאסר פעמיים ובקיץ 1939, סמוך לפני פרוץ מלחמת העולם הצליח להמלט ולעלות ארצה עם משפחתו.

בגלל גילו לא נתקבל להוראה בבית ספה ומתוך אהבת הארץ נשא את מצבו הקשה בסיפוק נפשי. התפרנס משיעורים פרטיים ומעבודת "ממלא מקום" בבתי-ספר והמשיך לעסוק בעבודה ספרותית. כתב שירים ומאמרים ומחזות לילדים ולנוער. ביניהם "הרשלה אוסטרופולר", "יוסל'ה הגולם", "מצדה", "הלני המלכה", תרגם מלועזית ספרי-קריאה לנוער ("אייבנהו" ועוד). כתב סיפורים ב"הבוקר לילדים" ו"הצופה לילדים".

לפנים פרסם מאמרים ב"הצפירה", ב"העולם" ועוד.

נאבק עם מחלתו הממארת והמשיך לעבוד וליצור עד אשר

נפטר בתל-אביב, ד' כסלו תשי"ח (27.11.1957).

צאצאיו : ארי הרצברג (שירת כמה שנים בנח"ל והגיע לדרגת סגן-אלוף, נתמנה למנהל "הבימה" ונפטר בגיל 40), הלה וילנר.

הרב אליעזר קיטיגורודסקי

נולד בשנת תרל"ב (1872). ברווצק שברוסיה.

לאביו הרב פנחס (רב הקהלה, מצאצאי ר' פנחס מקו ריץ ור' רפאל מברשד, מאבות החסידות) ולאמו איטה בת ר' יהודה.

נתיתם מהוריו בנעוריו. בישיבת וולוז'ין נודע בתואר "העילוי מרווצק". למד גם בישיבות מיר וסלובודקה. והוסמך לרבנות. אך למרות ההפצרות של קהילות שונות במשך השנים סירב לשמש בהן ברבנות.

ב-1893 נשא לאשה את דבורה בת הרב מרדכי הרצברג (רב בחרסון, ואח"כ בקריוורוג שבאוקראינה, בברז'אן שבגליציה, ובשנותיו האחרונות דיין - ומנהל הישיבה הגדולה בלובלין). בשנים הראשונות, בהיותו סמוך על שולחן חותנו, עסק בתורה ובעבודה ובעזרה לחותנו בעניני הרבנות, לימד עברית בחוג חובבי ציון בקריוורוג, ובהגיע שמה נחשול הפרעות ב-1905 השתתף בהגנה העצמית היהודית, נפצע קשה במערכה נגד הפורעים ונשאר חולני כל ימיו.

אחרי הפרעות יצאה כל המשפחה המסועפת, וגם חותנו וביתו, לגליציה, ור' אליעזר ביחד עם שני אחיו גדולי התורה, הרבנים אברהם ורפאל קיטיגורודסקי, יסדו בין השנים 1926-1905 ישיבות בערי גליציה ובוקובינה והוא ניהל שם בית הישיבות. חינך אלפי תלמידים ברוח היהדות הנאמנה והחיבה לציון והיה, להם כמו אב בדאגה לצרכיהם החמריים ובמתן סעד נפשי להם בלבטיהם. היה ממקורבי האדמו"רים משושלת פרידמן לבית ר' ישראל מריז'ין.

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3772). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3772