Volume 11

Page 3814

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בנימין לבינסון

נולד בירושלים, כ"ה אייר תרנ"א (15.5.1891). לאביו יוסף בן ר' משה צבי לבינסון (ממיסדי שכונת "מאה שערים" ואם המושבות פתח-תקוה. ראה כרך א', עמוד 170) ולאמו חיה בילה בת ר' יעקב ושרה מריאמ פולסקי.

קיבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה. השתלם כשו"ב אצל ר' יוסף בנימין שימונוביץ וכן למד מקצוע סופר

סת"ם אצל ר' מאיר כהן . לאחר מכן למד את מקצוע הדפוס. תחילה עבד בבית הדפוס של החוקר ר' אברהם משה לונץ (ראה כרך א', עמוד 46) ואח"כ בבתידפוס אחרים כסדר מומחה לניקוד ולטעמים. זמן מה עבד בבית הדפוס הנוצרי "טארה סנטה", והיה הפועל היחיד ששבת בשבת ועד ביום הראשון.

בשנת 1906 יצא את הארץ לצרפת. בפריס עבד כסדר בעתון יהודי שהופיע באידיש והודפס בדפוס "לא מאטן". כעבור שנה עזב את צרפת והגיע לארצות הברית. עסק בעבודות שונות בעלות אופי מסחרי, ואת שעות הפנאי הקדיש לצרכי ציבור.

בשנת 1908 היה ממיסדי מיסדר, "אבירי-ציון" שהיה בעל אופי צבאי בפיקוח הממשלה. (עם הגדוד השביעי של מדינת איילינויס). תפקידי המיסדר היו - לפעול למען המוסדות היהודיים להפצת תורת הציונות במדינות אילינויס, אוהיו וקנטאקי . הרצה על הארץ וביחוד על ירושלים בכנוסים של ימי ראשון. עסק בגבית תרומות לקהק"ל וכו'.

היה פעיל למען מוסדות ההסתדרות הציונית, מסדר "בני-ברית", "אגודת הצעירים העבריםY.M.H A." "יהודה הצעיר", "שוחרי שפת עבר" אשר היו פעילים מאד בשיקאגו.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האמריקאי כקצין טכני.

בשנת 1921 חזר לארץ.

בשנת 1922 נשא לאשה את פרומה בת ר' אברהם ריין - נפטרה בירושלים, ט' שבט תשט"ז (ראה בכרך

זה) ובזיווג שני נשא לאשה את פרומה בת ר' צבי פרמט (ילידת ירושלים).

בשנת 1921 חזר לארץ.

תחילה פתח בימ"ס המודרני הראשון למכולת בשיתוף עם משה חיימסון ז"ל ודוד טוקטלי . היה הראשון שפיתח את הענף לפי שיטת הזמנת מצרכים שסופקו לבתים ומוסדות. לאחר מכן יסד בימ"ס "כל-בו" לייבוא וייצוא בשם "אורטרקו", בשתוף עם ה"ה קלרק, ביסקינד פרידלנדר ורשקס .

בשנת 1922 ערך את התערוכה הראשונה במגדל דוד בירושלים מטעם ה"חברה למען ירושלים", יחד עם הנוצרי שוקרי בטטה ניהלו את התערוכה.

אחרי שהתערוכה הצליחה, ארגן תערוכות במקומות אחרים בארץ, בהן - התערוכה החקלאית בחיפה ותערוכת התפוז בקולנוע "אלהמברה" ביפו (1924).

ארגן תערוכת ציור על נושאים תנכ"יים של הצייר אבל פן , ותערוכת ציורים אמנותיים של הצייר ליטבי נובסקי .

היה הראשון ליסוד בית מלאכה לייצור קראמיקה מודרנית בביה"ס "בצלאל" בירושלים, בשיתוף עם גיסו האמן יעקב איזנברג , אשר השתלם במקצוע זה בוינה (אוסטריה). השלטים הראשונים של רחובות ירושלים מחוץ לחומות היו מתוצרת בית מלאכה זה.

משנת 1922 עוסק הוא בפרסום וביחסי ציבור. פרסם חוברות הדרכה לתיירים בארבע שפות. של לשכת המודיעין הציונית לתיירים, אשר היה אחד מיוזמיה הראשיים. וכן פרסם חוברות הדרכה לתיירים של החברה לפיתוח התיירות שהיתה בפיקוח הממשלה והשתתפו בה בני כל העדות. חוברות אלו נערכו ע"י י. ל. מלצר.

בשנת 1932 היה המו"ל של עתון הערב הירושלמי "חזית העם".

ממיסדי לשכות הבנאים החופשים בישראל : "הולי סיטי", "שרון", ו"מצפה", ולשכת "דוד ויהונתן" ממסדר "אבירי פיתיאס".

מיוזמי ומיסדי "התאחדות בני הישוב בישראל".

יזם מפעלי צדקה - עזרה לנצרכים בצורת מתן בסתר, אירגן מפעל לחלוקת נעלים לילדים עניים בחסות לשכת "מצפה".

ער לפעולות עזרה מבלי לחשוב ולבדוק אם דבר זה יביא לו נזק חומרי או גופני.

חבר ההגנה משנת 1921. יחד עם ד"ר ארנון היו ממונים כאחראים מבחינה בטחונית על העיר העתיקה.

היה חבר באגודת הציידים בישראל.

החובבות שלו: ספרים ובולאות.

צאצאיו: אברהם יוסף לבינסון (מבעלי החברה לפרסום ויחסי ציבור "גורדון, לבינסון, איילון" בתלאביב), משה בלפור ז"ל (נפל במלחמת העצמאות בקרבות הר-ציון בירושלים) בלהה אשת הרב המתקדם שמואל שפר (כיום, רב קהילת טולידו, אוהיו).

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3814). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3814