Volume 11

Page 3828

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרב אברהם אזולאי

בנו השני של הרב חיים יוסף דוד אזולאי . (חיד''א) מרבני ירושלים (ראה כרך שני, עמוד 555).

אביו מזכירו לשבח בספרו "שם הגדולים" ערך "חזה התנופה" וכותב עליו "בני ידיד נפשי... הוא החכם השלם והכולל כמהר"ר אברהם נר"ו". בשנת תקמ"ה יצא בשליחות ירושלים לערי צפון-אפריקה ואיטליה. בי"ח ניסן תקמ"ה (1785) הגיע לליוורנו מארגיל. בשנת תקנ"א (1795) היה בליוורנו שנית בשליחות "הכולל" דנ"ל וגם בעד בנין בית-כנסת בירושלים והצליח יפה בשליחותו.

קיבל 150 פייסוס בשביל הכולל ו-100 בשביל "צדה-לדרך".

לאנקונה הגיע ב-23 אוגוסט 1791. ונתנו לו 40 סקודי לבד מהוצאות הדרך.

אביו חיד"א כותב בספרו הנ"ל ערך "העשל" "כה אמר אלי בני ידידי ואור עיני מגן אברהם בעזרו ששמע מפי גדולים בהיותו בשליחות מצוה בק"ק קראקא".

אולם אין אנו יודעים בבירור אם בשליחותו הראשונה ביקר גם בפולניה או רק בשליחותו השניה.מסתבר שהיה זה בשליחותו האחרונה. הוא ביקר גם בברלין ובעוד כמה ערים באשכנז והולנד. יחד עם רבני ירושלים בשנת תקנ"ט על "כתב-שליחות" בדבר החובות של ירושלים שהגיעו לסך מאתים אלף אריות.

נפטר בירושלים בחיי אביו - לפני שנת תקס"ה (1805).

פרץ (פריץ) קורנברג

נולד בהולצהוזן - פירמונט (גרמניה) בשנת תר"ן (14.1.1890).

לאביו ברנארד קורנברג (סוחר).

חנוך: גמנסיה, מכון טכני ברלין (1910), בי"ס טכני גבוה ובית מדרש לבנין ערים ברלין.

אדריכל ובנאי מדופלם משנת 1910. מהנדס מוסמך משנת 1919.

אדריכל בברלין עד 1914. בשנות 1914-18 שירת בצבא הגרמני. בשנות 1918-19 חבר מרכז הפועל הצעיר בברלין. בשנת 1920 עלה לארץ. חבר ועד אגודת המהנדסים והאדריכלים בירושלים,

בשנת 1928 יו"ר אגודת המהנדסים והאדריכלים בירושלים.

בנה את המעבדה החימית והאמפיתיאטרון באוניברסיטה העברית, הגמנסיה בירושלים, בניני דירה וחרושת.

חיבר תכניות לשכונות וקבוצות ולבנין ערים.

בנימין הכהן בוכארי

לאביו יוחנן.

נולד בבוכארה לפני שנת תרמ"ה (1885).

עלה לירושלים בשנת תרנ"ב (1892).

העדה הספרדית בירושלים שלחה אותו כשד"ר לבוכארה.

ביקר ב-29 מקומות-ישוב של היהודים הבוכארים ואסף 3762 רובל.

בשנת תרנ"ו (1896) ובשנת תרנ"ט נשלח שוב בשליחות הנ"ל.

ניסה להסדיר את הקופות שבבוכארה למען א"י וביקש לחלק את קופת ר' "מאיר בעל הנס" בין כל ארבע-ארצות. אולם פעולה זו מצאה את התנגדותם העזה של רבני טבריה, ביחוד ר' רפאל אוחנא , ונכשלה מתחילתה.

בירושלים עסק בעבודת תרגום ספרי-קודש לפרסית והדפיס את תרגומו לספר משלי (ירושלים תרמ"ה) לסידור התפילה לחול ולשבת (נקרא בשם "משלות בנימין". שם תרס"ו-תרס"ט) ותרגום חלק מישעיהו (שם תרע"ה). מלבד זה הוא הדפיס דין-וחשבון מפורט על שליחותו בשם "זכרון לפני ה'".

ברוך ב"ר שמואל

נולד בעיר פינסק (ליטא).

עלה לצפת בשנת תקע"ט (1819), והשתייך אל העדה הפרושית שבראשה עמד ר' ישראל משקלוב ותלמידי הגר"א.

אחר גזרת הקנטוניסטים בשנת 1827 הופחתו התרומות שנשלחו מרוסיה לא"י ואנשי העדה הזאת, שמשם היו הכנסותיהם, סבלו מאד. באותו זמן, בשנת תקפ"ח (1828), שב מתימן שליח אלמוני מצפת וסיפר נפלאות על יהודי משבט דן שפגש בו בצנעא. שני דברים אלה עוררו את העדה הפרושית בצפת לשלוח את ר' ברוך לתימן. ביד השליח מסרו אגרת שחוברה ע"י ר' ישראל משקלוב וכתובה אל בני-משה ועשרת השבטים. באיגרת מפרטים הכתובים את הסיבות שהניעו אותם לשלוח את השליח ש"מסר נפשו לנוד בארצות, בימים ובמדברות, עד יעזרהו הרחמן לבוא לפני כסא גדולתו". בחשון תקצ"א (1831) יצא השליח לדרכו ובידו כמה בקשות לבני עשרת-השבטים, שעיקרן הן! שיתפללו על אחיהם שבגלות ; שישלחו חכמים סמוכים לא"י ויסמכו את חכמי א"י; שיתרמו תרומת כסף גדולה לפדות עצמם מאילי הארץ. את השליח השביעו שלא ישיח דעתו להתעכב בעניינים אחרים רק ישים כל מאוויתו ומעינו בדבר הזה".

ר' ברוך נסע דרך סוריה, כורדיסטאן ופרס והגיע לעדן. משם בא לצנעא בראשית אב תקצ"ג (1833).

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3828). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3828