Volume 11

Page 3834

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הצבא, ואז תיקן את ההצעה לחוק השיפוט הצבאי (שהביאה לידי חקיקת חוק השיפוט הצבאי תשט"ו 1955).

מאז שנת 1944 פרסם מאמרים שונים על נושאים משפטיים על עמודי "הפרקליט". מתוך המאמרים האלה יש להזכיר:

יוני 1944 דף 28 "חוזה שאינו שלם", נובמבר 1944 דף 6 לסמכותה המשפטית של מועצת המלך, פברואר 1945 דף 61 שחרור המערער ממסים ואופן הגשת הערעור, מרץ 1945 דף 31 כיצד מבצעים צו מניעה. מרץ 1945 דף 91 החזרת הלוואה שניתנה בחו"ל, 1946 דף 157 הצעת החוק על ההנחה בדבר תור הפיטרות, 1946 דף 177 המשפט האישי של נתיני הארץ שאינם חברי עדה מוכרת, 1948 דף 136 על זכותה של מדינת ישראל לתבוע פיצויי מלחמה מגרמניה ובני בריתה, 1949 דף 207 תקפם של החוקים מתקופת המנדט במדינת ישראל, 1950 דף 458, 520, 575,: הכוחות השפוטים של הצבא בישראל. כרך ח' 1951/52 דף 89 שלטון החוק וחריגה מסמכות, כרך ט' 1952/53 דף 119 וכ"ו: חובת עולים לשירות סדיר בצבא, כרך ט' 1952/53 דף 123 זכות אזרח, כרך ט' 1952/53 דף 125 הלכת הראיה הטובה ביותר, כרך ט' 1952/53 דף 401 וכו': חיילים בחופשה ממושכת או אזרחים, כרך י' 1953/54 דף 272 חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) ויחסו לדינים קודמים. כרך י' 1953/54 דף 12 עד 16 : התיצבות לשרות סדיר לעומת חיול.

לשנת 1954 הופיעו הערותיו על הצעת חוק השיפוט הצבאי בגליונות 1 ו-2 של "חוק ומשפט''. כרך י"ב חוב' א' דף 11 עד 14: על הסמכות בקשר לנישואי תערובת, כרך ט"ו דף 10 : שאלות משפטיות בדבר עדות דתיות ודתות בישראל.

בשנים האחרונות שיתף פעולה עם משרד המשפטים בקשר להכנת הצעת חוק הירושה.

בשנת הלימודים 1958/59 הרצה על "תורת המשפט" מטעם האוניברסיטה של תל-אביב.

בנו: מיכה אשר.

הרב יעקב אלישר

לאביו הרב חיים יוסף אלישר.

נולד בחברון בשנת ת"צ (1730).

למד תורה בישיבותיה של חברון ובגיל צעיר נמנה בין ראשי-הקהילה. בשנת תקל"ג (1773) יצא לחוץלארץ בשליחות כוללות הספרדים בחברון. אחר-כך נסע כשד"ר ירושלים לערי קורדיסטאן. בהיותי בבצרה (עיראק) הכריז השאח הפרסי מלחמה על העיר וכל היהודים נמצאו בסכנה גדולה. אולם המלחמה לא יצאה אל הפועל. לזכר המאורע הזה חיבר מגילה ארוכה, היא "מגילת פרס" או "מגילת אלישר", שיהודי בצרה ובני המשפחה רגילים לקרותה בב' בניסן בכל שנה

ושנה. המגילה כתובה בחרוזים. בראש הבתים בא סימן של שמו.

בבצרה הגיעה אליו השמועה על מות אשתו ונשא שם אשה אחרת, את בתו של השר יעקב אל-צרף. מאשתו הראשונה נולד לו בנו - חיים ומהשניה אליעזר , הוא אבי משפחת אלישר היום.

ר' יעקב היה ידידו ובן-לויתו של ר' חיים יוסף דוד אזולאי (חיד"א), (ראה כרך ב', עמוד 555) והוא מזכירו בספר "חיים שאל" וב"מעגל טוב". לאחר שחזר מבצרה התיישב בצפת. בשנת תקמ"ג (1783) עמד בראש הקהלה שם.

נפטר סמוך לשנת תק"נ (1790).

יעקב נסים דנון

נולד בירושלים, ד' אב תרע"ב (18.7.1912). לאביו הרב נסים יהודה דנון , חכם באשי וראשון לציון, האחרון בשלטון העותמני (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו זהבה בת יעקב ספורטה.

קיבל חינוך מסורתי, עממי ותיכוני בבית הספר כי''ח (אליאנס)) ובגמנסיה הריאלית בירושלים. כלכלה באוניברסיטת מנשסטר באנגליה.

היה חבר ההגנה משנת 1926.

בשנת 1936 נשא לאשה את חנה בת בלה ויספיש. היה מנהל חברת פרודנשל וביטוח בע"מ בירושלים.

בימי ממשלת המנדט הבריטי בארץ סייע למתן הלוואות גדולות למוסדות שונים של משקיעים מחו"ל לפיתוח תעשיות ושיכונים בארץ.

מנהל כללי "בנין" חברה לביטוח בע"מ.

חבר מועצת הביטוח שליד שר האוצר, חבר הועדה לביטוחים ממשלתיים, חבר הועד המרכזי של איגוד חברות לביטוח.

סגן נשיא מועדון רוטרי תל-אביב-יפו דרום.

השתתף במלחמת הקוממיות בירושלים כסגן מגד.

צאצאיו: סגלה דנון (בקטריולוגיה ,M.S.C.אוניברסיטת ירושלים), יהודה דנון.

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3834). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3834