Volume 12

Page 3948

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הטבעי) ושמותיהם שבפי הערבים וחומר פולקלורי ממסורותיהם על הצמחים, וכל זה כחומר-יסוד בשביל "המוזיאון לצמחי התנ"ך והתלמוד והפלנטלור של המזרח", שמאז כבר הועידוהו לצרכי האוניברסיטה העברית העתידה לקום. המשיכה אתו בעבודה המדעית גם בכפרי הגליל התחתון, ואף בכלא עכו - עפ"י רשיון מיוחד - בעת שישב שם כעונש על השתתפותו עם ז'בוטינסקי בהפגנת הישוב היהודי בירושלים באפריל 1920.

ב-1921 נישאה לד"ר אפרים הראובני , ומאז המשיכו כל ימיהם בעבודה חינוכית ומדעית משותפת (מ-1926 ואילך באוניברסיטה העברית), ב"מכון הראובני לחקר צמחי הארץ טבע ובספרות העברית העתיקה", בסיורי מחקר בארץ ובארצות השכנות, בסידור תערוכות והרצאות בארץ ובאירופה ובאמריקה ובעשיית נפשות וגיוס עזרה להקמת המוזיאון ואח"כ למען הגשמת הרעיון שלהם לנטוע בהרי יהודה בקרבת ירושלים גן הנביאים וחז''ל, בו יוצגו צמחי ספרותנו העתיקה בכל מהלך חייהם לעיני הלומדים והמתענינים. (פרטים נוספים על מפעל-החיים של הזוג הראובני ראה בערך ד"ר אפרים הראובני בכרך זה).

בעבודתם החינוכית תרמו גם יזמה וביצוע של ''חינוך שדה" לאנשי ה"הגנה" ואח"כ לצה"ל.

נפטרה בירושלים, ט' אדר תשט"ז (21.2.1956).

בתה : אילת-השחר , בנה : נוגה.

משה אוסוסקין

נולד כ"ד אדר תרנ"ט (8.3.1899) במוהילב-פודולסק שברוסיה.

לאביו אליהו ולאמו דבורה בת משה מרדכי קאסי אנסקי.

למד לימודי יהדות ולימודים תיכוניים ברוסיה בסורוקי שבפלך בסראביה. הצטרף לתנועת צעירי ציון, ובשנים 1920-1917 היה הבר הנשיאות בסניפה המחוזי ונציגה בועד המקומי לעזרת פליטי אוקראינה. באותן שנים עבד בתור פקיד, ואח"כ כפקיד בכיר, בקופה לאשראי עממי מטעם המועצה המחוזית הכללית, (ה"זמסטבו" למחוז סורוקי), בבנק הדדי לאשראי. אחרי סיפור החבל לרומניה למד זמן-מה באוניברסיטת צ'רנוביץ, אח"כ חזר לעבודה ב''בנק מולדובה" בסניפיו ובמרכזו. התמסר לעבודה בקואופרציה היהודית-והכללית. ניהל את הבנק המרכזי לקואופרציה היהודית ברומניה ואת המשרד לפעולות הסעד והשיקום של הג'וינט לבל ארצות הבלקן (כולל תורכיה והונגריה), ובתפקיד זה נתן הדרכה ופיקוח לאירגונים וניהולם של מוסדות קואופרטיביים בארצות ההן. השתתף בועידות הקואופרציה היהודית בארצות מזרח אירופה ומרכזה ובכתבי-העת ובקבצים שלהן. היה פעיל בחיים הציבוריים היהודיים בכל חלקי רומניה, בפעולות העזרה בארצות הנ"ל לפליטי הרדיפות הנאציות ולעליה ב'.

ב-1934 נשא לאשה את מרים בת שמעון גרינר מאודסה-פאריס.

בינואר 1941 עלה לארץ והמשיך לפעול בשדה הכלכלה והקואופרציה כחבר ההנהלה המצומצמת ב"מרכז" - ברית פיקות של הקואופרציה האשראית בא''י, ובהנהלת החברה לביטוח "מגדל", וכעת הנו מנהל

כללי וגזבר בלשכה הראשית של קרן היסוד - המגבית. המאוחדת לישראל, חבר הנשיאות במועצה העולמית של ארגון יוצאי בסראביה, חבר ההנהלה בחברת הכשרת, הישוב, חברה כלכל ת לירושלים, חברה א"י להתישבות חקלאית ''פאזה", חברה לפיתוח תל-אביב, קופת מלוה של עולי בסראביה בישראל, ועוד.

בשנות 1947-48 שירת באירגון שירות המים בירושלים, במשמר העם, ובימי המצור היה חבר הוועדה. הכספית של המפקדה בירושלים.

כתב מאמרים בלוח הקואופרציה בא"י, בספר "בסראביה" שבהוצאת איגוד עולי בסראביה בישראל, בשנתון "ישראל אקונומ-סט" ומאמרים בשפות שונות. על נושאים כלל-יהודיים וכלכליים בעתונות היומית, והפריודית ברומניה, בישראל ובארצות אחרות.

בתו: אלישבע אשת אהרן ברק.

גאולה רפאל (בת-יהודה)

נולדה בניו-יורק בכ"ו באייר תרע"ז (18.5.1917). לאביה הרב יהודה לייב הכהן מימון (פישמן) ולאמה, בתיה בת ר' שלמה גרינברג (ראה כרך ג', עמוד 1155).

האב, שהיה מראשוני הרבנים הציונים ברוסיה וחברו של הרב יצחק יעקב ריינס ליסוד תנועת "המזרחי", עלה עם רעייתו לארץ ישראל בשנת תרע"א (1911) ובימי מלחמת העולם הראשונה נאסר על ידי השלטונות, הטורקיים בשל פעילות ציונית. לאחר שנחקר קשות על ידי ג'מאל פאשה, מושלה העריץ של ירושלים, גורש,. עם משפחתו מן הארץ בשנת תרע"ו (1916). לאחר שהות קצרה במצרים הגיעו לאמריקה ושם נולדה הבת, שניתן לה השם גאולה , לפי החלטה של כמה מגולי

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 3948). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/3948