Volume 12

Page 3950

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קבה, התאחדו בשם "הבימה" ועלו לארץ, ותוך מאבקים חלוצים קשים עם תנאי המציאות הגיעה הבימה למה שהיא ביום: התיאטרון הלאומי לישראל.

נשא לאשה את בת עמי בת שניאור זלמן פוגצ'וב (כרך י"א, עמוד 3787).

הופיע ב"הבימה" בתפקידים ראשיים במחזות:

האמלט, אותלו, האב, קיסר וקליאופטרה, המלך ליר, פאוסט ועוד, ועיצב בהופעותיו את אמנות-הבמה הקלאסית בעברית. בשנים האחרונות עוסק גם בבימוי ובניהול הצגות.

ב-1946 זכה בפרס יהושע גורדון של הסוכנות היהודית על עיצוב דמותו של "המלך ליר".

בתו: מרחא אשת עדני אבינועם.

חביב יקותיאלי (זוסמנוביץ) (יום-טוב ליפמן, רפאל)

נולד כ"ה אדר תרנ"ד (מרס 1894) בסלונים שברוסיה הלבנה.

לאביו ברוך יקותיאל זוסמנוביץ (ממשפחת רבנים נודעים. משנת תרג''ה ואילך מנהל "חדר מתוקן" בוולקובסקי שבפלך גרודנה) ולאמו מרים בת חיים דב קליצקי (ראה כרך א', עמוד 202).

למד בחדר של אביו, בישיבה המקומית בוולקוביסקי ער בר מצוה ; שנה אחת בישיבת הרב י. י. ריינס בלידא, בה התחיל גם בלימוד חול, ולמרות הגדולות שניבא לו מנהל הישיבה לעתידו התלמודי עבר ללמוד בבית-הספר הריאלי שנפתח אז בוולקוביסקי.

אחרי שנה, ב-1909, עלה לארץ עם סבו, אמו ושני אחיו, והאב נשאר עוד שנה, להשתכר כספים ולשלוח להם, ואח"כ עלה גם הוא והשתקעו בירושלים. חביב בן ה-15 המשיך את לימודו בגימנסיה העברית בירושלים. מ-1910 למד בבית-המדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית. היה מפעילי "מלחמת השפות" ב-1912, המשיך וגמר את לימודיו בבית-המדרש למורים העברי שנוסד אז לרשת את מקום בית-האולפנא הקודם,

שהיה כפוף למרות גרמנית. (על "מלחמת השפות" ראה ערך אפרים כהן-רייס בכרך ג' עמוד 1154).

בראשית מלחמת העולם, ב-1914, קיבל את הנתינות העותומנית, לבל יגורש מהארץ כ"נתין אויב" (רוסי), וב-1915 נשלח בין 120 המתנדבים, תלמידי בית המדרש למורים והגימנסיה הרצליה, לבית-ספר לקצינים באיסטמבול הבירה, ואחרי גמר לימודיו הופקד לשרות בקלטאימון לטירונים בשכונת קוזגונצ'וק, ובעזרת צעירים יהודים תושבי השכונה אירגן בה שיעורי-ערב לעברית. כשנשלח צבא גרמני לארצנו ומפקדתו הוקמה בנצרת, נשלח לשמש בו מתורגמן ראשי - עד נסיגת הטורקים והגרמנים מהגליל בסתיו 1918.

מיד אחרי השחרור נתמנה למורה בראשון לציון, שם פעל גם באגודת מכבי ובייסוד אגודת צופים מתלמידי בית-הספר. אחרי שנתים הועבר לירושלים, ואחרי שנה נתנה לו מחלקת החינוך חופשת השתלמות לשנה וחצי ולמד בבית-הספר הגבוה לחינוך גופני בברלין. משם נסע כציר מכבי ארץ-ישראל למועצה של מכבי העולמי, שהתכנסה ב-1921 לרגל הקונגרס הציוני ה-13 בקארלסבאד. בברלין חיבר יהד עם יוליוס הירש את החוברת "שפת ההתעמלות - מונחי התעמלות בעברית ובגרמנית".

חזר לארץ ולימד עוד כשנה בירושלים ואח"כ הועבר לתל-אביב. כאן המשיך לפעול במכבי ובמכבי הצעיר ונבחר לועד של מכבי תל-אביב. במהלך עסקנותו במכבי שימש זמן-מה בא-כוח הנשיאות העולמית של המכבי בארץ.

ב-1923 נשא לאשה את עדה בת שמעון בן-זאב מראשון לציון.

ב-1934 נתמנה למנהל בית-הספר הצפון בתל-אביב, אח''כ הועבר לנהל את בית-הספר גאולה - עד שיצא לפנסיה ב-1953, וכעת עודנו ממשיך את קשריו עם צבור המורים בתור חבר הנהלת הארכיון של הסתדרות המורים.

שירת בהגנה, ב- - p.v.F.ובתור מפקד בהמשמר האזרחי.

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 3950). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/3950