Volume 12

Page 4042

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מבחינה יורידית. כאחד מראשוני הציונים הרביזיוניסטים בארץ היה היועץ המשפטי והסניגור של הנאסרים והנתבעים לדין בשל עבירות פטריוטיות על החוקים המנדוטוריים. התנדב להגן על המפגינים נגד ד"ר שילס (סגן מיניסטר המושבות הבריטי) ב-1930.

בתקופת הפולמוס הסוער בישוב לרגל משפט רצח ארלוזורוב, בו פעל כאחד מסניגורי הנאשמים הרביזיוניסטים, הביע את דעותיו החריפות גם במאמרים ב''חזית העם" בחתימת "תלמן".

היה אח בלשכת הבנאים החפשים "נור-אל-חיכמה" בירושלים.

נפטר בירושלים, ט"ז אייר תרצ"ו (8.5.1936).

צאצאיו: מיכאל טלמון (במחלקת החקלאות), עפרה, תרצה.

הרב אריה הכהן פריד

נולד בדברצן (הונגריה), י"ד תמוז תרנ''ט (22.6.1899). לאביו ר' משה יעקב פריד ולאמו שרה בת נפתלי יעקב כהן.

קיבל חינוך מסורתי בחדר, אצל הרב מרדכי ליב וינקלר , בעל "לבשי מרדכי", וקיבל ממנו, מהרב שמעון גרינפלד , אבדק"ק סעמיהלאי ומהרב קאפל רייך , אבדק"ק בופוסט זצ"ל.

בשנת תרפ"ד (1924) נשא לאשה את ברכה בת הרב זאב ציטרון (היה רב הקהילה ה-דאראג בהונגריה). הסבא שלה היה האדמו"ר ר' שמואל פרנקל ממשפחת תאומים-פרנקל . עסקנית בנשי מזרחי.

בשנות תרפ"ז-תש"ה היה הרב בדימ"ץ בק"ק דברצן, ומשנת תש"ו-תש"ט הרב להסתדרות המזרחי בבודפסט.

בבודפסט לימד בישיבה שהיה מיוזמיה על שם הרב משה אביגדור עמיאל זצ"ל (שהיה הרב הראשי ליפות"א. ראה כרך א', עמוד 201). רוב תלמידי הישיבה עלו לארץ, מהם רבים התיישבו בהתיישבות הדתית בארץ.

בשנת תש''י (1950) עלה לארץ.

עבד במשרד הדתות.

השתתף בוועידות המזרחי בארץ ובחו"ל.

חבר בהנהלת המפלגה לאומית-הדתית (מזרחי) וחבר המועצה שלה ברמת-גן.

מנהל ארכיב וחבר בית הדין הרבני במשרד הרבנות בתל-אביב.

בניו: שמואל (מנהל מוסד צעירים עבריינים), אב רהם אליעזר (מנהל הלשכה במשרד הבטחון בבארשבע), זאב (קצין במשטרת ת"א).

אריה יצחקי

נולד בקאליש (פולין) בתרע"ד (מרץ 1914). להוריו אליהו ודבורה.

בשנת 1924 עלתה המשפחה לארץ.

למד בבית הספר "תחכמוני". לאחר שסיימו, המשיך בבית הספר הטכני "מונטיפיורי".

היה מראשוני בית"ר וממדריכיו ומראשוני ה"הגנה הלאומית" ("ארגון ב'", כפי שנקרא אז). הודות לכשרונותיו המעולים, האינטיליגנציה הטבעית והפקחות הרבה, שבהם חונן, עלה חיש מהר בסולם הדרגות של הארגון והפך לאחד ממפקדיו המצויינים ביותר.

אירגן את שידורי הרדיו החשאיים הראשונים. הראה לאשונה הבנה לרעיון גאולת עצמות ד"ר תיאודור הרצל מארץ הטומאה והבאתן לארץ ע"י האירגון. ואמנם הצליח להעביר החלטה חיובית במפקדה לפעולה זו. התקיימו שיחות עם ד"ר איזידור שליט וד"ר ליאופולז פלשקס , מי שהיה חבר קהילת וינה. סודרו ההכנות המוקדמות, אולם פלישת הנאצים לאוסטריה שמה לאל את התכנית.

במאורעות 1936 היה ממפירי ההבלגה הראשונים ללא פקודה ואף הועמד על כך למשפט והוצא מהארגון לשנה (זה היה לפני הפילוג ב"הגנה ב'"). לאחר הפילוג, שכתוצאה ממנו עבר חלק מהמפקדים להגנה והחלק הנותר יצר את הארגון הצבאי הלאומי, נהיה יצחקי לאחד מראשי המפקדים. הוא נתמנה למנהל מחלקת הידיעות והפעולות במחוז הדרום.

בימי "הספר הלבן" של שנת 1939, שררה בארץ מתיחות רבה. האירגון החל להנחית אז את המכות הראשונות על השלטון הבריטי. בוצעו מעשי חבלה במתקני השלטון, בקווי הרכבת, במרכזי הטלפונים ובמתקנים אחרים. הוצאו להורג קציני בולשת בריטיים שהיו אחראים על עינויי אסירים עבריים. הורמה היד גם על בוגדים יהודים אשר שירתו את האוייב. בכל הפעולות הללו היה הוא הרוח החיה. עבד יומם ולילה בריכוז ידיעות, בהכנת מוקשים, בהעברת נשק, בתיכנון פעולות ובביצוען.

במוצאי שבת אחת, כ' לחודש אב תרצ"ט (5.8.39) החרידה לפתע התפוצצות אדירה את סביבות רחוב לילינבלום בתל-אביב. עוברים ושבים מיהרו למקום ההתפוצצות. בבית ישן ברחוב לילינבלום 11, בקומה

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4042). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4042