Volume 12

Page 4048

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בלשון הקודש בעניני חול, הציע פעם לבן-יהודה שילווה לו פי שנים ושלוש ממבוקשו, בתנאי שידבר אליו בזרגון. בן-יהודה ענה לו, שמוטב לו לא לקבל כלל את הגמילות חסד הנחוץ לו מאד, ועל הדיבור בעברית לא יוותר (בן-יהודה עזר לו בתיווך עם האפטיריארך הלטיני בירושלים בדבר קניית בתים. אחרי שהקניה נגמרה בהצלחה, שאל משה ויטנברג את בן-יהודה , כמה מגיע לו בעד טרחתו. ותשובתו היתה - בזה שעלה בידי יהודי להוציא שני בתים גדולים בירושלים מידי המנזר הקטולי הגדול והעשיר, לא מגיע לי כלום...

ר' משה התפעל מהג'יסטה של בן-יהודה , שהיה אז עני וחולה ומחוסר אמצעים. ר' משה חתם על עתונו של בן-יהודה "הצבי" אף-על-פי שהעתון היה נגד רוחו. בקבלו את העתון כמנוי, היה מחביאו ולא נתן לבני ביתו לקרוא בו. אבל תמך בו.

לפי הצעתו של יצחק שריו ן (שהיה דודו), רשם את כל רכושו בתור וואקף לטובת קרובים ומוסדות בירושלים, וכך הציל את הרכוש הרב ליפול (בחלקו הרב) לידי הממשלה התורכית.

נפטר בירושלים, י"ח ניסן תרנ"ט (אפריל 1899). מהכנסות רכושו הרב יסדו לזכרו ועל שמו את ישיבת "תורת משה".

ישראל מלר שמרלינג

נולד ביפו, כ"ח אדר תרנ"ב (1892).

לאביו ר' יחיאל אביגדור (ראה כרך ג', עמוד 1290) נכדו של ר' חיים שמרלינג (ראה כרך א', עמוד 99) ולאמו בת-שבע בת יוסף וחיה רבקה רוגינסקי מרוגאצ'וב (ראה את הערך שלה בכרך ג', עמוד 1231).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובתלמוד תורה "שערי תורה" ואצל מלמדים פרטיים ביפו - למד השכלה כללית, ערבית וצרפתית.

בגיל 18 התחיל לעבוד ב"בית המכס" ביפו.

עם גידולה המהירה של יפו היהודית, יסד את חברת "אחיעזר" שמתפקידה היה לפתח חיים ציבוריים ועזרה הדדית בין חבריה.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה עבר לאלכסנדריה ובקהיר. הסתדר שם בעבודה אצל הצבא הבריטי. עם סיום המלחמה חזר עם משפחתו לארץ וקיבל לידיו את ניהול עסקי אביו - "עמילי מכס" - יחד עם אחיו הגדול אברהם יוסף ז"ל.

בשנת תרפ"ג (1923) נשא לאשה את מרים בת מרדכי סיפיל.

בשנת תרפ"ג (1923) היה מראשוני המתישבים ב"עיר גנים" (רמת-גן) והקים לעצמו משק עזר על שטח של 5 דונם אדמה.

בשנת 1925 נבחר ליו"ר המועצה הראשונה של רמת-גן, שימש בתפקיד זה עד מאי 1926, כשנבחר אברהם קריניצי כיו"ר המועצה.

בשנת 1927 היה בין מיסדי "הלואה וחסכון שרון רמת-גן", ושימש בו כיו"ר ההנהלה עד 1938.

בבחירות למועצת רמת-גן בשנת 1935 נבחר כסגנו של קריניצי, יו"ר המועצה ברמת-גן. ושימש בתפקיד זה עד 1938.

מראשוני "המזרחי". משנת תש"ג (1943) היה בין פעילי המזרחי ברמת-גן ונאבק על הקמת בית ספר "מזרחי" במקום, למרות התנגדות המועצה המקומית - שטענה, כי אין במקום הורים דתיים במספר מספיק. הלך מבית לבית ואסף 180 חתימות. כעבור שנתים הוקם בית הספר.

בשנת תשי''ב (1952) הצטרף להנהלת המדרשיה "נעם" בפרדס חנה.

חבר המועצה הדתית ברמת-גן מיום הווסדה. עזר להקים את בית הכנסת של חסידי חב"ד ברמתיצחק.

חבר המועצה של חברה קדישא - תל-אביב והמחוז. כיום, יו"ר הנהלת ה"סוכנות שמרלינג בע"מ עמילי מכס (העסק בשם "בית המכס" נוסד בשנת 1866 על ידי ראש המשפחה ר' חיים שמואל שמרלינג ז"ל מעסקני יפו בימים ההם. ראה כרך א', עמוד 99. היו זמנים שהאחים שמרלינג עבדו כל אחד בנפרד. בשנת 1946 איחד ר' ישראל מלך את כולם - לעסק אחד).

צאצאיו: רחמה אשת משה מרימי, נעמי אשת הלל חברון, יחיאל אביגדור .

ברוך מזרחי (אברהם)

נולד בצפת בשנת תרע"ז תרע"ז (1927) למשפחה ערבית גדולה ומסונפת ונקרא שמו: חמודה אבו לעינין.

בילדותו היה מתרועע עם ילדים עברים ודבק בהם. את חינוכו קיבל בבית הספר הערבי הממשלתי בצפת. כבוגר הכיתה השביעית של בית הספר הזה, החליט חמודה לבקר פעם יחד עם קבוצה מחבריו הערביים בבית הספר כי"ח המקומי ולתהות על הנעשה שם. הסדר המופתי והמשמעת המופלאה, ריתקו את התעני

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4048). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4048