למען קרן-הגאולה וקן-הקיימת. בהיותה חברת הוועד המקומי לקרן הקיימת לישראל הנהיגה בערב יום-כפור, מדי שנה בשנה, שבל משפחה יהודית תתרום לקרן הקיימת לישראל לפי מספר הנפשות שבה. מאבק קשה וחריף היה עליה להיאבק בחינוך הזר, שהיה מקובל במידת-מה על בני כל העדות בטבריה ; לצורך זה פנתה, היא וחברותיה העסקניות באגודות נשים עבריות לשווי זכויות בטבריה, לוועד-הצירים במושבו בירושלים, בבקשה לאפשר פתיחת בית מלאכה לתפירת שמלות ואף עמדה בראשו, יחד עם הגב' חנה בן-טובים, במשך שנים מספר. בפעולתה זו לא חשכה מעצמה מסירות ועמל אין קץ, למען היות בית-ספר זה ראוי לשמו ולתכליתו, ורבות מבנות טבריה היום זוכרות לה בהוקרה חסד זה. ביוזמתה וביוזמת בעלה נוצרו בטבריה אגודות נוער ציוניות בשם "התחיה" ו"בנות-ציון".
מטבריה עברו לירושלים ומשם, לאחר ישיבה בעיר זו במשך שנים מספר, לתל-אביב. כשגברה סכנת ההתקפות מן האוויר על ערי הארץ ומושבותיה, בימי מלחמת העולם הראשונה, יצאה בקריאה נרגשת, מעל דפי העתונות אל תושבי הערים הגדולות לאכסן בבתיהם נערים ונערות, הלומדים בבתי האולפנה שבערים אלה ובאים אליהן מן הסביבה הרחוקה. היתה למופת ולדוגמא באכסנה בביתה, ללא כל תשלום, מספר תלמידיה, על אף מצב משפחתה הכלכלי, שלא היה שפיר ביותר.
צאצאיה : סגולה, גלילה, אליהו. חיה סברדלוב נולדה בחרקוב בשנת תרכ"ב (1862).
לאביה שלום שכנא ולאמה חנה לבית מלכין. קיבלה חינוך מסורתי.
היתה פעילה בארגוני הנוער היהודי בעירה.
בשנת תרמ"ח (1838) עלתה לארץ והתיישבה בגדרה.
נישאה לבילויי אליהו סברדלוב (ראה כרך א', עמוד 388). הסתגלה אל המצב הקשה ששרר בארץ, מקמח שעורה או דורה - אפתה את לחמה בעצמה. מבצל פשוט התחכמה לעשות בערבי-שבתות דגים וכו'. מאז עמדה בכל הסבל והתלאות שנכונו לבוני המושבה. עזרה לבעלה בניהול המשק ופיתוחו, וחינכה את ילדיה בתנאים קשים ביותר, ואף-על-פי-כן היתה תמיד מלאת מרץ.
בשנת תרצ"ב (1932) באמצע המשבר הקשה והחמור אשר עבר על הארץ בכלל, ועל החקלאות בה בפרט, מת עליה בעלה. לא אמרה נואש והמשיכה לנהל את המשק ולגדל את הילדים.
נפטרה בגדרה, כ"ט ניסן תש"ה (12.4.1945).
צאצאיה : גבריאל ועטרה (מתו בעודם תינוקות), חנה אשת בן-ציון גפני-גפנוביץ (ראה כרך ג', עמוד 1279), עובדיה (נדד לאוסטרליה), משה, יגאל, שלום שכנא.
יהודה לונברג
נולד בתל-אביב, כ"ט שבט תרפ"ב (27.2.1922).
לאביו דוד (יליד ראש-פינה, חבר "אגד", מוכתר המושבה, חקלאי בכפר סבא. בנו של ר' אליעזר לונברג, ממייסדי כפר כבא, מגואלי הקרקעות באדמות רפיח בנגב (1912), וכשרונה שליד יבנאל (1913) - ראה כרך א', עמוד 367) ולאמו לאה בת יוסף ורות סוסנובסקי (מראשוני כפר סבא).
קיבל חינוך מסורתי וכללי וסיים את ביה"ס תחכמוני בת"א וביה"ס אחד העם בפתח-תקווה.
היה פעיל בהגנה. שירת בבריגדה היהודית בדרגת קורפורל ואח"כ שירת בצה"ל בדרגת סגן.
עם סיום שירותו בצבא הבריטי הצטרף ל"אגד" ונשא בעול בתפקידים מרכזיים אחראיים מרובים : מנהל מחלקת הנכסים, החבילות, הבנוי וההחזקה, ולבסוף תובע האגודה.
בשנת 1946 נשא לאשה את זיוה בת שמעון ויהודית בריסקר (זמרת, ילידת תל-אביב).
חבר במוסדות מרכזיים של הציונים הכלליים בעבר, וכיום, חבר הוועדה המרכזית של תנועת העבודה הליברלית, חבר מזכירות כניף תל-אביב, הבר מועצת פועלי ת"א, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות וחבר עיריית תל-אביב מטעם הליברלים.
חבר לשכת "אביב" של מסדר הבונים החפשים.
כעת, מנהל כללי של העתון היומי "הבוקר", כמושאל מ"אגד" לתקופה של שנה לפחות.
בניו: יוסף, עופר-אליעזר .
משה מוקדי (ברנדשטטר)
נולד בטרנוב (גליציה) בשנת תרס"ב (5.6.1902).
לאביו אברהם ברנדשטטר (ממשפחת מרדכי דוד ברנד שטטר) ולאמו הלינה בת רפאל איסלר .
קיבל חינוך בבי''ס עממי בטרנוב, חינוך תיכוני בוינה ובציריך. למד אמנות ציור באקדמיות לאמנות בגליציה, וינה, ציריך, פריס וישראל. וכן למד מוסיקה.