ב-1924 השתתף ביסוד התנועה הציונית "אבוקה" לפעולה בקרב הסטודנטים וייצג אותה כציר בקונגרס הציוני הט''ו (ציריך 1929).
ב-1928 נשא לאשה את דבורה בת דב-בער ויינברג ממזריץ' שבפולין.
בשנים 1941-1929 היה מנהל המחלקה לנוער של לשכת החינוך היהודי בניו-יורק. כעת הנו נשיא ומנהל המועצה הארצית לתרבות עברית בארה"ב ומנהל המועצה לתרבות עברית מטעם ועד החינוך היהודי בניו-יורק.
ב-1949 סידר את סמינר-הקיץ הראשון למורי התפוצות להשתלמות בארץ, בעזרת האיגוד העולמי לחינוך עברי והסוכנות היהודית. מאז מארגן הוא בכל שנה ושנה בואן של קבוצות תלמידי בתי-ספר גבוהים ותיכונים מארה"ב להשתלמות בקיץ בסמינרים בארץ, בשיתוף פעולה עם המחלקה לתרבות וחינוך של הסוכנות. בשנים 1951-1950 ניהל את מיבצע הבחינה הירושלמית בארה"ב וקנדה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
השתתף כציר בכינוס העולמי הראשון לחינוך עברי שנערך ב-1947 באוניברסיטה בירושלים ; בקונגרס השלישי של ברית עברית עולמית ובכינוס העולמי לחינוך יהודי, ירושלים 1962.
כנשיא (מפקד ארצי) בליגה של ותיקי הגדודים העברים בארה"ב וקנדה פעל בשנים 1962-1957 למען יסוד מזכרת לגדודים ולהקמת "בית הגדודים" באביחיל ובהשתדלות רבה להעלאת עצמות ז'בוטינסקי לארץ.
פירסם מאמרים ב"הדואר", שבילי החינוך", "החינוך", וכו', ושתי חוברות באנגלית : (1952)1( Hebrew for College Entrance 2( Hebrew in Colleges and Universities .(1958) למען השגת מעמד שוויון-זכויות לשפה העברית בבתיהספר התיכוניים והגבוהים בארה"ב.
בנו: דב-בר ברוך.
מתתיהו שמואלביץ
נולד בלודז' (פולין) ב-19 לינואר 1920 (תר"פ).
לאביו צבי ולאמו שרה לבית יובימוביץ. קיבל חינוך מסורתי ותיכוני.
היה חבר תנועת בית"ר בעירו.
בשנת 1938 עלה לארץ באנית מעפילים.
עבד בבית חרושת "גרב" ברמת-גן.
הצטרף למחתרת לח"י (קבוצת שטרן).
ב-9.8.41 נעצר בעוון פעולה נגד הממשלה המנדטורית והיה עצור עד 1.11.43 בלטרון - עד שברח דרך מנהרה שהוא וחבריו חפרו.
ביום ה' תמוז תש"ד 27.6.44 דן אותו בית הדין הצבאי הבריטי בירושלים לתליה, אחרי שנאשם (תחת השם: רפאל בירנבוים) ביריה על משמר שוטרים (5.4.44) שניסו לעצרו כחשוד ומצאו אצלו שני אקדוחים, 24 כדורים, רימון יד ופצצה. אחרי קריאת פסק-הדין פתח בשירת "התקוה". דינו הוחלף למאסר עולם. היה ידוע גם בשם מתתיהו לוין .
בשנת 1950 נשא לאשה את תקוה בת יצחק אילון .
השתתף בהקמת בית חרושת לתעשית טריסול, בו הוא עובד כיום.
חיבר ספר: "בימים אדומים" - זכרונות איש מחתרת (הוצאת כתבים, 1950).
בנותיו : שרה, צביה.
דוד זלמן צימבר
נולד בפביניץ (פולין) ט"ז ניסן תרנ"ד (מאי 1894).
לאביו משה מאיר צימבר ולאמו ריצה מרים בת ר' יוסף ויטלזון. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
עסק במסחר.
בשנת 1923 עלה לארץ.
היה פעיל בעבודה ציונית בארגונים שונים בעירו.
בשנת 1934 נשא לאשה את רחל בת אברהם ונטורה. היה מיסד ומנהל כללי ויו"ר מועצת המנהלים של חברת הביטוח "מנורה" עד שנת 1958, שהתפתחה לאחת החברות הגדולות בארץ.
היה פעיל בועד הארצי של "קרן היסוד", ב"מגבית ההתגיסות", בועד למען "הבימה".