Volume 13

Page 4201

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לו כי ההנהלה לא נענתה לתביעתו, ואף לתביעתם של ''חלוצים" אחדים, למשטר של שמירת שבת ומטבח כשר. אחר חיכוכים על רקע זה ניתק קשריו עם "הנוער הציוני".

וביום ב' בסיון תר"ץ (1930) עלה לארץ והצטרף לקבוצת "שח"ל" (על שם שמואל חיים לנדוי ז"ל) שהיתה אז בהתהוותה ברחובות. בתקופת היותו בקבוצה, פירסם מאמרים אחדים ב"נתיבה" - בטאון הסתדרות "הפועל המזרחי"- בתקופה הנ"ל השתתף כציר בוועידת "המזרחי" ואירגן אובסטרוקציה, עד כדי הוצאתו מהוועידה של הרב טייטלבוים, על שהעסיק עבודה ערבית בפרדסו ברחובות.

אחרי שנתיים פרש מן הקבוצה והיה אחד משנים הראשונים שהגיעו ל"אדמות שכטרמן" - יישוב חדש שהלך ונוסד אז באזור תל-מונד. (הנקודה נקראה קודם "גבעת חיים" על שם הרב צ'רנוביץ ("רב צעיר"), אחרכך, עם היווסד המושב על אדמת הקרן הקיימת, נקראה הנקודה "כפר יעבץ".

בשנת תרצ"ב (1932) נשא לאשה את טובה בת ר' אברהם יששכר אייגן (עברה כמעט אותה דרך, מן הנוער הציוני דרך קבוצת שח"ל).

מ"כפר יעבץ" עבר לעבוד ב"נחלת השבים", על יד כפר יונה, חלקת אדמה שנרכשה על ידי ארגון שוחטים באמריקה ושעמדו להקים עליה מקום להתישבותם.

באותה תקופה של שהות בכפר יעבץ נכנס ל"הגנה''. במקום קוימו אימונים אינטנסיביים- זה היה בתקופת ההפגנות הערביות של 1933.

תוך שהותו ב"נחלת השבים", חלו בקדחת טרציינה, ולאחר צאתו מבית החולים עזבו, לפי עצת הרופא, את נחלת השבים ועברו לפתח-תקוה.

בחורף תרצ"ח (1937) נשלח על ידי תנועת תורה ועבודה ומועצת הנוער של הקרן הקיימת לישראל, בשליחות לאירופה המזרחית. עשה בשליחות זו 8 חדשים בארצות: פולין, ליטא ולטביה. בחורף תרצ"ט יצא פעם נוספת לשליחות דומה בארצות ליטה ורומניה. בימי שהותו בחוץ לארץ פירסם רשימות ומאמרים בעתונות התנועה באותן ארצות וכן שלח כתבות ל"הצופה''.

עם שובו לארץ בשלהי תרצ"ט (1939), נתמנה למזכיר סניף הפועל המזרחי בפתח-תקוה. באותו זמן החל גם בפעולה עתונאית אינטנסיבית; עיקרה ב"הצופה". וכן פירסם רשימות ומאמרים ב"ידיעות אחרונות", "ההד", "שלוחות" ובעתונה של עירית פתח-תקוה "פתח תקוה". בתקופה מאוחרת יותר גם ב"אשנב" וב"מלחמתנו''.

עוד בתקופת כהונתו כמזכיר "הנוער הציוני" עשה נסיון לשנות שמו לעברית, ותקופה מסויימת היה חותם: אברהם עמישדי. כשנודע הדבר לאביו, הביע התנגדות, מתוך חשש ששינוי השם יביא להתרחקות מן המשפחה.

במשפחה, היו מפרשים את משמעות השם "ויסבוך" - "יודע ספר"- וכשאביו נפטר והוא ראה את עצמו

משוחרר מהתנגדות האב לשינוי השם, החל קורא עצמו "בר-אוריין", דהיינו - יודע ספר - בן תורה.

התמיד בחתימה זו במיוחד בשנות שהותו בשליחות בחוץ לארץ, ובשנת 1943 העביר את השינוי רשמית.

בשנת 1943, אחרי שפרש ממזכירות סניף הפועל המזרחי בפתח-תקוה, נכנס לעבוד במנגנון ה"הגנה", במדור "ספרית הנוטרים''. שם פעל כמרצה-מסביר ובמשך הזמן עבר לעריכת "אגרת לנוטר''.

באותן שנים היה נטוש הוויכוח עם אירגוני הפורשים ובמסגרת תפקידו פירסם חוברת, ללא חתימה "מלחמת יעקב - דבר לנוער הדתי".

בד בבד עם פעילותו ב"הגנה" (עבר קורס מ"מ-כפי"ם בגבע 1943, היה מפקד בפועל של פלוגת נוער דתי בפתח-תקוה, השתתף בתפקידי שמירה, הדרכה ופיקוד על חי"ם דתי בפתח-תקוה), פעל כמפקד סמינריון "ברית החשמונאים" שנערך ברחובות, לאחר שאלה הצטרפו להסדתרות הציונית והתאחדו עם "הנוער המזרחי", ניהל את פעולות ההסברה באיגוד ספורטיבי דתי "אלי-צור" וערך את החוברת "במשמרות" - בטאון היחידות הדתיות ב"הגנה". וכן ערך את הירחון "באגוד" - בטאון אגוד ספורטיבי דתי אלי-צור. ואת הקבצים "דבר אליצור" א', ב', ו-ג'.

באותה תקופה ריכז קורס ימי של אלי-צור, על חוף ים הרצליה, ומתוך התבוננות לעבודת המדריכים המעשיים, למד על הליקויים שבשיטות ההדרכה. לתיקונן חיבר ספר "ימאות למתחילים".

הספר הופיע בשתי מהדורות. בהקדמה למהדורה השניה רשום: "אנו מציינים בסיפוק בי ההמדורה הראשונה נרכשה על ידי חיל הים העברי בהתהוותו. ואשוני החיילים בחיל זה למדו את תורתם הימית לפי ספר זה".

עם קום המדינה הפך באופן אוטומטי - כעובד במנגנון ה"הגנה" - לחייל בצה"ל. תפקידו - קצין הסברה לענינים דתיים.

בתחילת 1949 השתחרר מן הצבא ועבר לפעולה מלאה באיגוד ספורטיבי דתי אלי-צור. בתפקיד זה בשנים האחרונות כמנהל כללי של האיגוד - עבד עד 1955.

בשנה ומחצה עבד כמנהל בי"ס חקלאי של עלית הנוער "חוות השומר" בסגירה והחל משלהי חודש מארס 1957, עובד כמזכיר המועצה הציבורית לעניני תברואה שליד עירית תל-אביג-יפו (התפקיד - פעולות ההסברה והחינוך לנוהג תברואי נאות).

עם החלטת המועצה הדתית בשלהי תשי""ח (1958) על הוצאת בטאון "הליכות", התמנה לעורך הבטאון. והחל משנת תשכ"ב (1962) עורך את הקובץ "הד ההגנה" בטאון ארגון חברי ההגנה במחוז תל-אביב.

שמותיו הספרותיים : א. ו., א. ב., אבא, אב"א, אבוש, א. אביאורה, א. אביטל, ס. ש. גונן, ס. ש. טליה, א. בןברוך.

החל משנת תשכ"א, פיתח תחביב של הידור מצוות סוכה על ידי עבודות פסיפס מזכוכית צבועה, פרי

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4201). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4201