Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 13

Page 4211

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לראשי המדינה והמוסדות, פעל שבע שנים בפעולות האגודה "קרן התולדה", אח"כ יזם יסוד אגודת "אפרת" לעידוד הילודה בעם היהודי בישראל ובתפוצות (יו"ר העו"ד ישעיהו פבזנר, סגן יו"ר ד"ר ראובן בן-שם, מזכיר - יצחק איזיק נבנצאל ועוד). יסד ביטאון בשם זה, שהופיע בראשונה בחשון תשכ"ג, וכן כתב מאמרים בענין זה (בחתימת "מנחם אפרתי") בעתונים היומיים "הצופה" ו"שערים" ושבועון "פנים אל פנים".

צאצאיו: חוה אשת יונה שרגא. היא הבת הבכירה, שניצלה פעמיים בקפיצות מהרכבת בדרך למחנה-המוות טרבלינקה. ואלה שמות יתר שבעת ילדיו הי''ד, לפי סדר גילם, שנספו עם אמם באותו מחנה: פייגה-רבקה משה-ברוך, חנה-מאטל, יצחק-מאיר-ישראל, צפורה, ליבה, שרה .

יוסף פיקר

נולד ז' ניסן תרנ"ז (8.4.1897) בבויאן שליד צ'רנוביץ, בוקובינה (אז אוסטריה וכעת אוקראינה).

לאביו יהודה ליב ולאמו רחל בת אברהם פיקר (ראש הקהילה בסאדיגורה).

למד בחדר ובישיבה והשתלם בלימוד עצמי בהשכלה עברית וכללי.

אחרי שלוש שנות שרות בצבא האוסטרי במלחמת העולם הראשונה נשאר בווינה, למר זמן-מה בפדגוגיון להכשרת מורים עבריים, שיסד הרב הראשי ד"ר צבי פרץ חיות .

הצטרף להסתדרות החלוץ ולהפועל הצעיר ובמשך שתי שנות הכשרה שימש מזכיר חות ההכשרה קירלינג שליד וינה.

עלה לארץ בט"ו בשבט תרפ"א (1921).

הצטרף לגדוד העבודה, בפלוגה שעבדה בייעור התולות שליד נבי רובין ובהנחת מסילת הברזל מראש-העין לפתח-תקוה. היה מחלוצי הכובשים והמתישבים בעיןחרוד ותל-יוסף ומבוני הבתים הראשונים בכפר גלעדי, שעדיין היה אז באזור הכיבוש הצרפתי. משנתפלג גדוד העבודה עבד כפועל-בנין פרטי בחיפה ואח"כ בגידול ירקות ופרחים על אדמת נשר שליד חיפה.

ב-1926 נשא לאשה את הדסה בת יוסף באראבאש מסאטאניסלאבוב שבמזרח גליציה, שהיתה חברתו לעמל בפלוגת העבודה מאז עליתו לארץ. (נפטרה ברמת השרון, ז' תמוז תש"ך).

ב-1928 רכש חלקת אדמה והתישב במושבה רמת השרון ופיתח משק מעורב.

מתוך הכרת ערכם של המאורעות הקטנים בחיי הפרט והציבור הקטן בשביל ההיסטוריה הגדולה המשיך בניהול יומן, שהתחיל בו עוד מגיל בר-מצוה, רשם בו את מאורעות חייו בבחרותו במלחמת העולם, בהכשרה, ובכל שנות חייו ועבודתו בארץ, ולהיסטוריה הקטנה של המושבה אסף ואוסף זכרונות וצילומים גם מאחרים. מנהל בהתנדבות את הארכיון של המועצה המקומית, מזכיר החוג לידיעת המושבה ותולדותיה, מזכיר הועדה לקביעת שמות לרחובות המושבה, חבר הועדה החקלאית, מזכיר הועדה של "מפעל הספר'" (להוצאת ספר יובל הארבעים ליסוד המושבה).

חיבר ספר איבים לזכר 22 בני המושבה, שנפלו במלחמת הקוממיות (יצא ב-1960 בהוצאת קבוצת ותיקים, הופיע בארבע מהדורות). באותה שנה יצאה מטעם ועדת השמות חוברתו "המדריך לרחובות", המבארת את משמעותם של השמות שנקראו על רחובות המושבה. (שני החיבורים ניתנים בתור שי-מזכרת לבוגרי ביתהספר התיכון המקומי). כן חיבר "דפים למורה" (בהוצאת הארכיון של המועצה המקומית), וחוברות רבות על פעולות הארכיון והחוג לידיעת המושבה. בשנת 1963 פירסם ילקוט על עיירת-התאומים נובוסליצה, שהיתה בנעוריו משני עברי גבול בוקובינה-אוקראינה (פרקי זכרונות והווי, בחתימת י. כפרי, הוצאת שמיר).

שירת בהגנה מאז עלותו לארץ, ובמשך 20 שנה היה אפסנאי של ההגנה במושבתו.

ד"ר יצחק אפרת

נולד ג' חשון תרנ"ב (4.11.1891) בווארשה, פולין. לאביו מרדכי ולאמו שרה בת מאיר משל .

למד בחדר, בבית-ספר עממי ובגימנסיה. בשנים 1914-1910 למד רפואה באוניברסיטת מינכן, המשיך

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4211). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4211