Volume 13

Page 4213

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

המשיך לעסוק בהוראה עברית ובפעילות ציונית. ב-1918 חזר עם המשפחה לשאוולי ולעבודתו החינוכית והציונית. שימש גם מזכיר להסתדרות הציונית המקומית ולסניפי קרן היסוד והקהק"ל והיה ציר בועידות הארציות.

ב-1924 עלתה רעיתו עם חמשת הילדים, והוא נשאר עוד להשתכר להוצאות הדרך, וב-1925 עלה גם הוא, השתקע בתל-אביב ועסק בהפצת הספר העברי. השתתף ביסוד המנין בבית-היתומים על שם בלובשטיין, לימד בו את פרשת השבוע בצירוף דברי תורה לענינים אקטואליים ורכש לו ידידים ומוקירים רבים.

נפטר בתל-אביב, כ"ט חשון תשכ"ג (26.11.1962).

צאצאיו: דבורה אשת זלמן וילנצ'יק (חברים בגבעת השלושה - הקיבוץ המאוחד), יעקב (בארץ פנה לעבוד בדפוס), אברהם (עבד בנגרות ובדפוס, ומ-1935 ואילך מהנדס-יועץ בעבודות-מים בעל המצאות ושכלולים בהשקאה בממטרות), יצחק (ראש עירית רחובות ראה כרך י''ב, עמוד 4088), שולמית אשת רפאל לכיש (מורה למלאכת-יד, חברה בגבעת ברנר).

יעקב ברוש (בורשטיין)

נולד ט' שבט תרנ"ד (פברואר 1894) בווארשה, פולין.

לאביו פרץ בורשטיין (מצאצאי הצדיק ר' שמחה בונם מפשיסחא) ולאמו חנה לאה בת אריה לויטה . למד בחדר ובבית-ספר ואח"כ מלאכת שען ועבד בה.

הצטרף לאגודת הנוער ''חלוצי ציון" ועסק "בשרותי עזר" לציונות (התרמה לקק"ל, הפצת השקל וכדומה).

ב-1912 עלה לארץ.

עבר את שלבי העבודה של החלוצים, כפועל חקלאי שכיר באגודת נטעים ליד חדרה, בקבוצת גן שמואל, בחווה פרטית בכרכור (שם היה חבר בועד הפועלים, אקונום בעניני מזון וחבר ועדת עזרה ראשונה).

אחרי פרוץ מלחמת העולם קיבל את הנתינות העותומנית, שיוכל להשאר בארץ, גויס לצבא הטורקי ושירת בו חדשים אחדים בשכם עד ששוחרר וחזר לעבודתו בכרכור. אח"כ עבד במושבות כנרת ומרחביה, ופעם נאסר על ידי החיילים ושוחרר.

המשיך לעבוד בדגניה א', כחבר בקבוצת מרחביה, ושוב כשכיר במושבה בנתניה.

ב-1920 פעל בשליחות ''הפועל הצעיר" באירופה, וביחוד בווינה, באירגון וסידור עלית חלוצים ועולים.

ב-1921/22 עבד בתחנת הנסיונות של פיק"א ליד בנימינה וב-1923 בגידול דבורים בבנימינה.

ב-1924 נשא לאשה את נסיה בת אליעזר ברקוביץ (סוחר יערות) ושרה לבית אליוביץ. (נולדה ב-1901 בהוסיאטין שבפלר פודוליה, מול הוסיאטי הגליצאית). גמרה גימנסיה רוסית בקאמיניץ-פודולסק והיתה פעילה שם בארגון-נוער ציוני במחתרת.

עברה את הגבול ב"בריחה", הצטרפה להחלוץ בצ'רנוביץ, ואחרי שעלתה לארץ ביולי 1923, עבדה זמן-מה במטבח פועלי פיק"א ליד בנימינה עברה לבית-הספר החקלאי לנערות בנהלל. בתקופה מאוחרת עבדה בתור עוזרת לגננת בגן-הילדים בשכונת-בורוכוב.

פעילה לפנים בהגנה, אח"כ גם בארגון אמהות עובדות ובמגן דוד אדום.

בגלל מחלה עבר באותה שנה, 1924, לתל-אביב, השתכן בשכונת-בורוכוב ועבד בעירית תל-אביב, עד שיצא לפנסיה ב-1959.

שירת בהגנה עד שפרש בגלל מחלה ב-1941.

כתב לפעמים בעתון המקומי של שכונת-בורוכוב.

בנו : אוריאל (מהנדס).

שמואל פרסוב

נולד א' אדר תרמ"ה (1885) בפוצ'פ שברוסיה.

לאביו אברהם-יצחק ולאמו ליובה .

עד גיל 18 למד בישיבה אצל הרב המקומי והיה חבר לשני בניו: הסופר אורי ניסן גנסין ואיש הבמה העברית מנחם גנסין . אח"כ התחיל להפעיל את נטייתו וכשרונו לעסוק במלאכת-אמנות. ב-1905 עלה לארץ. היה מראשוני הלומדים בבית-הספר "בצלאל" ואח"כ

שימש בו בתור מורה לפיאור דקיק בכלי-נוי של כסף (פיליגראן), ולדעת פרופ' שץ נמנה בין מעצבי הסגנון העברי החדש בארץ.

היה חבר הפועל הצעיר וחבר חובבי הבמה העברית, בה שיחק 12 שנה בהתנדבות, ובשעת הצורך אף השתתף מכספו בכיסוי גרעון ההצגות.

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4213). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4213