Volume 13

Page 4215

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעיר אולם שבדרום גרמניה המערבית, שם פעל הרבה לטובת עליה ב' וגח"ל.

עלה לארץ אחרי קום המדינה בשנת תש"ח (1948), וכעת הוא רב במושב ניר-גלים שבמועצה האזורית חוף אשדוד, מרצה שיעורים בהוראה רבנית בישיבת כרם ביבנה, מרצה שיעורים ביהדות במדרשה למורים בגבעתושינגטון, חבר מועצת חבר הרבנים שליד המפלגה הדתיתלאומית.

מאמרי הגות ופובליציסטיקה פירסם בשנים תשי"אתשי"ג ב"המודיע'', ומאז ואילך בעתונים "הצופה" ו"שערים".

ספריו: "ישראל והזמנים", חלק א' (בהוצאת המחבר, תשט"ז; חלק ב', בהוצאת "ספרייתי", ת"א, תשי"ז): "חמדת ציון" - בהלכה (בהוצאת המחבר, תשט"ז"); "יעקב ובניו" - סיפור מקראי - (בהוצאת "ספרייתי",

תשי"ח) ; "משה" - סיפור מקראי, ובו דברי הערכה מאת ש"י עגנון - (בהוצאת מושב ניר גלים, תש"ך) ; "חגים וזמנים" (בהוצאת א. ציוני, ת"א, תשכ"א).

צאצאיו: יוסף-משה, חנה אשת צבי ארנברג, טובה .

אליהו (אילש) קוצר (שטרן)

נולד כ' תשרי תרמ"ח (10.10.1887) בסאטמאר, אז בצפון-מזרח הונגריה, וכיום בצפון-מערב רומניה.

לאביו יוסף שטרן ולאמו בריינה בת דוד שלמה רוט .

נתחנך בתרבות יהודית מסורתית והונגרית-כללית.

מגיל צעיר באהו דחף-הכשרון לכתיבה, ובגיל 20 נתקבל לעובד קבוע בעתון יומי הונגרי בעיר הולדתו, וכבש את הקוראים בחוג מתרחב והולך באורח-כתיבתו העצמי - ראיית המתרחש והעבר והצגתם בלבוש בלטריסטי, מקושט ברסיסים של הברקה חזונית ופילוסופית.

אחרי שנתיים כבר נתקבלה ממנו להצגה קומדיה בחרוזים, וב-1911 נתקבל לעבודה עתונאית-ספרותית במערכת עתון יומי מתקדם בבודאפשט, ובמשך הזמן נעשה שמו הונגרי Kaczer Illesובשם זה הוא חותם על רשימותיו בעתונים ועל ספריו (22 עד עתה). ועם היותו מקובל כסופר מאדיארי, הרי שלא כרוב הסופרים בני ארצו

ממוצא יהודי לא זו בלבד שלא העלים את היותו יהודי, אלא כמה מחיבוריו נכתבו על רקע יהודי ועל נושאים יהודיים אקטואליים, היסטוריים וחזוניים, מתוך הזדהות טבעית עם עמו, ובכך חיזק בקרב קוראיו היהודיים את התודעה היהודית ואח"כ גם את התודעה הלאומית והציונית.

ב-1913 נשא לאשה את דינה בת אברהם זלינגר , וב1948 את ארה בת משה אהרנטאל .

עם קום משטר הורטי בהונגריה הוכרחו סופרים מתקדמים מסוגו להגר מהארץ.

בשנים 1920-1919 עבד בעתון של האמיגרציה ההונגרית בווינה, עד 1923 בעתון הציוני ההונגרי "אוי קלט" בקלוזנבורג, ושוב כשנתיים בווינה, שלוש שנים בבראטיסלאווה, שש שנים בגרמנית בברלין, ושוב חמש שנים בפראג ובבראטיסלאווה, עד שהמשטר ההיטלראי הגיע גם שמה, ובשנים 1959-1939 בלונדון, שם פעל בשנות מלחמת העולם ואחריה גם כעורך להונגרית בשרות השידור הבריטי, ושם כתב גם באנגלית.

22 ספריו כוללים סיפורים, רומנים, נובלות ומחזות, מהם שתורגמו לשפות אחרות (אחד מהם לתשע שפות אירופיות). ביניהם על נושאים יהודיים, מקראיים או ציוניים : חפרית (רומן על אשתו המצרית של שלמה המלך, יצא בשש מהדורות), שושנה והזקנים, המשיח בא (מחזה, תורגם לאידית), המתנחל בחזון (קלוזנבורג 1923, פרשת העולה המתערה בארץ תוך מאבק עם השממה, הקשיים והתלאות), הרעשת חומות יריחו, אל תירא עבדי יעקב, שלושת הכוכבים (תל-אביב, 1955), היהודי של קישוט לאיוש (תל-אביב, 1956). A fust verses vigjatek )1909(; Kafrit, az ;egyiptomi asszony )regeny - 1915, 6 kiadas( A kiraly aludni akar )elbesz - 1916(; A fekete kakas )regeny - 1917(; Ezusfuvola )regeny - 1923(; Megjott a Messias )drama 3. felv. - 1921 - Holder Jozsef forditotta

-jiddisre( ; Zsuzsanna es a venek )regeny 1922(; Az alomtelepes )1923(; )Der Traumsiedler( )1924(; Sarkanyolo tovabbi kalandjai )1924(; Jancsi )1925(; A vakember tukre ; (1926)elbesz. )1925(; Doctor Hulla nevellak A sziami ikrek vigjatek )1926(; Ikongo nem

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4215). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4215