Volume 13

Page 4258

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במלחמת הקוממיות שירת בדרגת סרן כמנהל המחלקה האנטימלרית.

ב-1949 אירגן במשרד הבריאות של ממשלת ישראל את המחלקה האנטימלרית ועמד בראשה עד צאתו לפנסיה ב-1962.

ערך סיורים מקצועיים מטעם משרד הבריאות והשתתף בכינוסים בין לאומיים מטעם אירגון הבריאות העולמי.

פירסם בענייני מקצועו למעלה מ-20 מאמרים פופולריים בעתונות היומית ולמעלה מ-70 חיבורים מדעייםמעשיים בכתבי-עת מקצועיים בעברית ובלועזית, - ואת הספרים דלהלן: "המלריה בארץ-ישראל" (הוצאת "הספר", 1930); "סקר מקווי המים לטיפול אנטימלרי", עם מפות (הוצאת משרד הבריאות, 1954); "יתושים בישראל" (הוצאת משרד הבריאות, 1963).

צאצאיו: שולמית אשת יורם גיבנט (Se ,)M.רות (הראשונה מוסמכת והשנייה בוגרת לביולוגיה באוניברסיטה העברית).

לאה רייך

נולדה בקוסטלן (סלובקיה), ביום כ"ב כסלו, תרס"ג (22.12.1902).

לאביה הרב משה וייס ולאמה יטה בת הרב יעקב קראויס (אב"ד אטץ בהונגריה).

קיבלה חינוך מסורתי וכללי. גמרה את הסמינר למורים בטירנוי, סלובקיה (1920) וקיבלה תואר של מורה מוסמכת. חניכת אקדמיה לאמנות הציור בפריס.

בשנת 1932 נישאה ליצחק רייך (ראה בכרך זה). בשנות 1929-38 מנהלת ביה"ס העממי היהודי בפשטאני.

היתה פעילה בשטח החינוך היהודי בסלובקיה.

בשנת 1936 יסדה וערכה יחד עם בעלה שבועון בשפה הסלובקית כדי לאפשר לילדים היהודים יושבי

כפרים קטנים לקרוא בשפתם לטיפוח תודעתם היהודית.

סגן יו"ר של אירגון המורים היהודים בסלובקיה.

כתבה סיפורים ומחזאות לילדים. מטעם משרד החינוך הסלובקי חייבו את כל בתי-הספר העממיים להחזיק אותם בספריותיהם.

את המחזה "קוועט לאסקי" שפירסמה, הציגו בכל שנה בבי"ס ב"יום האם".

בשנת 1938 עלתה עם בעלה לארץ.

בארץ המשיכה לפתח את כשרונה בציור. התמונות שציירה הוצגו בתערוכות בירושלים ובתל-אביב. ציוריה זכו לשבחים.

בשנת 1940 פתח בעלה בירושלים בית חרושת "לילי" לתכשירי קוסמטיקה והעסיק בו למעלה מ-50 פועלים, מטעמי בריאות פרש מהמקצוע ב-1945.

בשנת 1946 פתחה יחד עם בעלה בבית הכרם בירושלים את "פנסיון רייך", שבגלל יפיו הנופי והפנימי והתרבות והאמנות של בעליו בהכנסת אורחים, זכה לשם טוב והיה צורך להגדילו.

צבי יחיאלי (שכטר)

נולד בציודיי, פלך בוקובינה (אוסטריה, כעת רוסיה), א' כסלו, תרס"ו (29.11.1905).

לאביו מיכאל שכטר ולאמו פרומה בת יעקב איזנשטיין. קיבל חינוך מסורתי וכללי.

היה פעיל באירגוני הנוער הציוני.

עלה לארץ בשנת 1925.

חבר קיבוץ גבעת-חיים - איחוד.

נשא לאשה את חנה (גרטה) בת פרופ' אדמונד ברן. היה ציר בקונגרסים שונים.

חבר ההגנה - מפקדת המוסד לעלייה ב'.

בשנות 1930-36 בשליחות לאירופה מטעם ההסתדרות ומוסדות משקיים שונים של ההסתדרות.

חבר ההנהלה בחברת "צים-שהם" משנת 1948. בנותיו; נגה אשת אריה פרידמן, נירה.

החזן יצחק אשל (פרידלנדר)

נולד בדברצין (הונגריה), ביום כ"א כסלו, תרע"ג (1.12.1912).

לאביו ר' משה פרידלנדר (נכד מהרש"ה לפי ספר "טיל החיים" עד להמלך דוד) ולאמו גיטל בת כתריאל שוארץ.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות שונות, ובסוף בישיבת החת"ס סופר בפרסבורג.

מנעוריו חבר פעיל בתנועה הציונית.

היה חזן ראשי במינכן (גרמניה), במנצ'סטר (באנגליה) ובדברצין (הונגריה). במינכן גמר את הקונסרבטוריון למוזיקה. יסד מקהלה מפורסמת של 40 איש, בה לקחו חלק זמרים מפורסמים.

היה סגן יו"ר של הפועל המזרחי.

ב-1947 נשא לאשה את הינדה יעל בת ר' חיים ששיל. בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ.

חזר ראשי בביהכ"נ הגדול ברמת-גן.

נתמנה לחזן ראשי בבית הכנסת "היכל מאיר" בת"א ויסד שם מקהלה קבועה.

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4258). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4258