Volume 13

Page 4270

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ד"ר שמואל אביצור (הנדלר)

נולד אור לי"ט שבט, תרס"ח (22.2.1908), בבאקו, עיר הנפט ברוסיה (אזרבידז'אן).

לאביו יצחק-ראובן הנדלר ולאמו שיינה-לאה בת שמו אל זילברמן.

למד שנתיים בגימנסיה עברית בבאקו, המשיך וגמר בבית-ספר תיכון סובייטי, אח"כ למד באוניברסיטה האזרביז'אנית היסטוריה ומדעי החברה בפקולטה לפדגוגיה.

נאסר בשל פעילות במחתרת בתנועת-הנוער הציוניתהסוציאליסטית ו"השומר הצעיר" והיה בגירוש-בסיביר עד שהוחלף עונשו בגירוש לצמיתות מברית המועצות.

עלה לארץ בראשית 1931. התחיל בעבודה חקלאית (בכרם, בפרדס ובשמירה) בראשון-לציון. המשיך בהוראה פרטית בראשון-לציון ובתל-אביב, ובמשך הזמן מצא את מקומו בשרות ציבור הפועלים ובעבודה מדעית במחקר ובהפצת-ידע. נתקבל כתלמיד-מחקר באוניברסיטה העברית והגיע בעבודתו בגיאוגרפיה לתואר ד"ר לפילוסופיה.

בשנת 1934 נשא לאשת את פנינה בת נח לרנר.

היה עובד ועדת התרבות של מועצת פועלי תל-אביב ואח"כ במשרד הרישום למחוסרי עבודה; מדריך-מפקח על לשכות עבודה בוועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות ; חבר ומזכיר של לשכת הערעורים המרכזית שליד מרכז לשכות העבודה הכלליות; מארגנו ומדריכו של חוג לידיעת הארץ בתל-אביב (כולל עליות ברגל לירושלים, שיוט בירקון לכל ארכו ועוד), הדריך גם חוגים אחרים; ניהל סמינרים לידיעת הארץ; ריכז את המדור לידיעת הארץ במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות.

השתתף בעיבוד חוקת התור לעבודה ועיבד את שיטת החישוב היחסי לחלוקת עבודה (זמנית), שצורפה לחוקת

התור בעבודה בהסתדרות (ולאחר מכן בלשכות העבודה הכלליות - עד להקמת שרות התעסוקה הממלכתי).

כעת הינו מנהל מכון לידיעת הארץ והעם על שם ח. אבשלום ובית-נכות "אדם ועמלו" שלידו; מרצה לידיעת הארץ ובמיוחד בתולדות התרבות החמרית שלה (עבודה, כלים וטכניקה שלה בתקופות העבר).

חבר הוועד הישראלי של אקו"ם (מועצה בין-לאומית

למוזיאונים שליד אונסק"ו), חבר המועצה של אכסניות הנוער בישראל, חבר הקורטוריון של מוזיאון הארץ בתלאביב, חבר ומזכיר הסניף התל-אביבי של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, חבר המערכת של "טבע וארץ". פועל למען הקמתם ופיתוחם של מוזיאונים שמחוץ לבניינים ושמורות תרבות בארץ, שימורם ושיקומם של מיתקנים חקלאיים ותעשייתיים ששרדו מדורות העבר.

כתב על נושאים ממקצועו ב"דבר", "מערכות", "טבע וארץ" (לפנים "הטבע והארץ"), "ספונות", "הגה", "אומר", "סביבתנו" (גם ערך אותו), "דפים לפעילי תרבות" ובקבצים לענייני חלוקת עבודה.

ספריו: "הירקון" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ח); "לתולדות ניצול כוח המים בארץ-ישראל" (הוצאת "אדם ועמלו", תש"ך) ; "סקר מיתקני כוח המים" (בהוצאה הנ"ל, תשכ"ג) ; ספרונים רבים על נושאים מסויימים בידיעת הארץ ובהדרכה כללית במקצוע. ידיעת הארץ - פרקי הדרכה (מרכז לתרבות, תשי"ב); מעבר אפק (צה''ל, תשט"ו); נחל אילון ("סביבתנו'', תשי"ב); שיטת החישוב היחסי בקביעת התור לעבודה (הוצאת הוועד הפועל של ההסתדרות, תש"א); הנפט בא"י (תש''א); אורחות תרבות לידיעת הארץ בישראל ובעמים ("פגשתנו", תשכ"א); מכון לידיעת הארץ כבית תרבות אזורי ("מכון אבשלום", תשכ"א). וכן בקבצים שונים: כ"ה שנה לרמת-גן; קטיף (פ"ת) בשנות חרום ועוד.

צאצאיו: ניצה, צור.

שלום פורר

נולד באורהי (רוסיה), כ"ה שבט, תרע"א (23.2.1911). לאביו בן-ציון פורר ולאמו בתיה לבית אנטין.

קיבל חינוך מסורתי.

בשנת 1921 עלה לארץ והמשיך ללמוד בגימנסיה העברית הרצליה. אח''כ באוניברסיטה של טורונטו בקנדה, וקיבל תואר של מהנדס B.ASc, A.M.I.C.E.

מהנדס העיר נתניה.

חבר מכון המהנדסים האזרחיים הבריטי.

חבר אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל. נשיא מועדון רוטרי,

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4270). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4270