Volume 13

Page 4286

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה חבר ב"השומר הצעיר", ושחקן בקבוצת כדורגל "ורטה".

בשנת 1932 עלה לארץ.

בשנת 1934 נשא לאשה את רחל בת ישראל ביאליק. יסד משרד-פירסום ויחסי ציבור ברמת-גן.

חבר הוועד בחוג הציירים הצעירים.

חבר הנהלה בהתאחדות הסוחרים ברמת-גן.

חבר הנהלה וממייסדי בית הכנסת הגדול ברמת-גן.

כותב בעתון "ידיעות רמת-גן".

כל השנים חבר פעיל בהגנה.

שירת בצבא הבריטי במלחמה העולמית השנייה. שירת בצה"ל בתור מפקד פלוגה בדרגת סרן. צאצאיו: חסידה אשת ישראל זהר, נילי, גנית.

מרדכי פרידמן

נולד בצפת (א"י) בשנת תרל"ו (1876).

לאביו יוסף פרידמן (ראה כרך א', עמוד 526) ולאמו זיסל בת יחיאל בר זילברמן מצפת (מצאצאי הבעש"ט),

קיבל חינוך מסורתי וכללי בבית ספר אליאנס בצפת, שם למד את השפות : עברית, ערבית, תורכית וצרפתית.

בן שנתיים היה כשאביו אירגן אליו ארבע משפחות מצפת במטרה לגאול כ-2000 דונם אדמת טרשים מהכפר ג עוני (שליש מקרקעות הכפר) וקראו למקום "גי-עוני". נטעו גן אתרוגים ועצי פרי שונים שהתפתחו יפה. המתיישבים התנסו בנסיונות קשים ומרים בשטח הסלעים, סבלו ממחלות ומחסור. היישוב הקטן לא יכול היה להחזיק מעמד. אך גאולה באה לו כעבור כמה שנים, כשבא ר' דוד שוב בשנת תרמ"ב (1882 - ראה כרך א', עמוד 76) וגאל שם עוד קרקע לייסוד המושבה ראש פינה.

נשא לאשה את צביה בת מאיר מושיוף.

בגיל צעיר עזר לאביו בפיתוח המשק במושבה. המשיך בדרבי אביו (שהיה אח"כ פקיד הבארון רוטשילד בפעולות תיווך והכנות לגאולת קרקעות בגליל ובתיווך בין השלטונות התורכיים) וגאל קרקעות. עסק במסחר בבהמות, בקר וצאן. שימש שנים רבות: "מוכתר" בגליל,

באזור צפת - בעיקר בתקופת התורכים. היו לו מהלכים אצל ראשי הממשלה והצבא התורכי. השכנים הערבים קראו לו "אבו-מוסה" (על שם בנו בכורו). היה ידידו הטוב של האמיר פאעור , שליט הגולן, וכן של שייך חסיין עאמאר (מורד אלג'ירי שהגיע לארץ לפני 80 שנה ויסד את הכפר חסיניה שתושביו ערבים ממרוקו (מוגרבים).

היה אכר מצליח, שאדמותיו מרובות במישור ובהר, ועדרי צאנו ומקנהו רועים בין הירדן והרי נפתלי. היה מעורב עם בני ערב ואנשי קידר וידידים רבים היו לו בין נכבדי וראשי הערבים בארץ ובארצות השכנות : סוריה והלבנון. לא פעם באו לבקש את התערבותו כדי לעשות "סולחה" (שלום) ביניהם, או ביניהם והשכנים היהודים.

במלחמת העולם הראשונה סלל את הכביש מטבריה עד גשר בנות-יעקב, שעל הדרך לדמשק.

היה מעורב במהפכת "התורכים הצעירים" והשתתף יחד עם חיים קלווריסקי (ראה כרך ב', עמוד 801) בכינוסים חשאיים שנערכו בסביבות צידון ובירות (בלבנון). בשל אי-הבנה בממשלה התורכית עמדו לתלות אותו ואת קלווריסקי וסנדר טרוביץ , בשל חשד בבגידה. שלושת עמודי התליה הוכנו כבר בצפת. למזלם, נתקבלה פקודה מדמשק לבטל את פסק הדין, כי האשמה נגדם יסודה באי-הבנה...

נפטר בראש פינה, כ' אב, תשכ''ג (10.8.1963). צאצאיו; משה, נחמה אשת צבי דרקסלר ז"ל, יעקב, דב, שושנה אשת שמעון אלקין, אביעזר, עמנואל.

ד"ר אהרן מרשוב

נולד בפרילוקי (רוסיה), ג' ניסן, תרל"ט (28.3.1879). לאביו אליעזר מרשוב ולאמו ביילה חיה בת זלמן מרשוב.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות פרילוקי והומל עד גיל 16. בגיל 25 קיבל תעודת בגרות בעירו. למד רפואה באונברסיטאות : בקינגסברג (שנה) בוינה אוסטריה 1/2 3 שנים ובבזל חצי שנה. קיבל תואר ד"ר

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4286). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4286