קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות: אוסיפוביץ ובוברויסק.
עסק בעירו במסחר.
ממארגני "החלוץ המזרחי" בליטא (יחד עם ד"ר גפני, ראש ועד הקהילה בציטוביאן).
בשנת תרע"ט (1919) נשא לאשה את אידה בת ר' אליהו שפיר. בא' אלול, תרפ"ד (1924) עלה לארץ באניה אסיה.
עבד עשר שנים כפקיד בסוכנות היהודית, ושנתיים במשרד העבודה.
חבר המרכז של הפועל המזרחי.
ממייסדי אירגון ותיקי הפועל המזרחי.
ממארגני המכון לאברכים וגבאי בית הכנסת ב"בפר אברהם".
ממארגני (1927) הארגון שעלה לוורקוני, שהוא מושב "שדה יעקב" (ע"ש הרב יעקב ריינס). מארגן הקבוצות ידי משה, בנימין והגר"א.
ממייסדי המרכז החקלאי של "הפועל המזרחי" אחרי הקרע בשנת תרפ"ד, (1925).
מארגן הארגון מכפר פינס.
היה בוועד הארגון של "כפר אברהם" (שכונה בתחום פתח-תקוה - נוסדה בשנת 1932).
היה חבר בהגנה משנת תרפ"ט (1929) ו-4 שנים שירת כנוטר.
כיום חקלאי ב"כפר אברהם".
צאצאיו : יפה אשת משה אמסטרדמר, בתיה אשת מיכאל פוטר, אליהו (רעיתו - נועה לבית רוטנברג).
ישראל אברמוביץ
נולד בראשון לציון, י"ב אדר א', תרע"ו (16.2.1916). לאביו ישראל אברמוביץ (ראה בכרך זה) ולאמו מלכה בת שלמה לויטה (ראה כרך י"ב, עמוד 4103).
קיבל חינוך כללי בבית ספר עממי במושבה.
היה פעיל בארגוני הנוער במושבה.
היה בין הראשונים שהתנדבו לחיל הנוטרים במאור עות תרצ"ו (1936) ועמד על המשמר בעז רוחו ובאומץ לבו.
בשנת תרצ"ח (1938) היה מהראשונים מבני המושבות שהתנדבו להגנת המושבות הקטנות: בת-שלמה וגבעת עדה (ליד זכרון יעקב).
בתמוז, תרצ"ו, עבדה קבוצת פועלים באחד מפרדסי ראשון לציון בקרבת החולות. שני בידואים מזויינים ברובים ארבו לפועלים בשעה שיצאו לאחר עבודתם מהפרדס והתקיפו אותם. באותו זמן הזדמנו במקום שני נוטרים יהודים - ישראל וחברו. לאחר קרב קצר הצליח ישראל להרוג אחד מהתוקפים שהיה מזויין ברובה אנגלי. לאחר המעשה נשבעו בני משפחת ההרוג לנקום את דמו. זמן ממושך היה ישראל נתון לסכנת נקמת-דם.
לאחר סיימו את תקופת שירותו בנוטרות, המשיך להיות פעיל בהגנה.
בשנת 1935 נסע עם עוד צעירים מבני המושבה בשליחות לפולניה, לשאת צעירות יהודיות בנישואין של פיקציה, במטרה להעלותן לארץ, אחרי שקשה היה להשיג סרטפיקטים מממשלת המנדט הבריטי.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה והכרזת הגיוס בארץ ע"י המוסדות הלאומיים, התגייס לצבא הבריטי שנלחם בנאצים וכו'.
בשנת תש"ז (1947) נשא לאשה את מרים בת זאב גמינר. ביום כ"ח שבט, תש"ח (8.2.1948), בשעת אימונים בנשק נפצע פצעים קשים ולאחר עינויים נפטר בבית החולים (חמשה חדשים לאחר נישואיו) והובא לקבורה בראשון לציון.
בתו: ישראלה (נולדה לאחר מותו ונקראה על שמו).
יצחק יורקביץ
נולד בצנסטיכובה (פולין), ביום ז' תשרי, תרע"ו (15.9.1915).
לאביו אברהם יורקביץ ולאמו בלומה בת אברהם קמינסקי. קיבל חינוך מסורתי וכללי בבית ספר תיכוני בפולניה.