יורים הערבים מפרדסי הגרמנים, היה פעיל בשמירה ובהגנה על השכונה.
בביתו נערכו השומרים לשמירה והוא ואשתו דאגו לילה לילה לשומרים במשקה ובמזון.
עוד טרם היה כל ארגון ליהודי לוב וקירינייקה בארץ, ולא היה מי שיטפל בענייניהם, הוא משמש כתובת יחידה ליהודי לוב ומייסד את ההתאחדות הראשונה של עולי לוב, ומשמש יו"ר ההתאחדות, ומנהל כל עניניה שלא על מנת לקבל פרס.
שימש בדרגת קצין במשמר האזרחי, עד שנת 1951. עסקן של חברה קדישא המטפל בכל עניני הנפטרים. היה חבר פעיל בועד שכונת מונטיפיורי ופעל רבות לטובת התפתחות השכונה.
חבר ועד מכבי-אש בשכונה.
משמש עד היום חבר מועצת ארגון עולי לוב בישראל.
ממיסדי בית הכנסת של עולי לוב בשכונת מונטיפיורי, מהפעילים בהקמת בנינו, ברחוב הרמ"א 12, ומשמש גבאי בית הכנסת עד היום.
בשנת 1937 ממיסדי תלמוד תורה וגן ילדים לעולי לוב בשכונת מונטיפיורי, שנתקיימו שנים אחדות עד איחודם עם בית הספר ע"ש השר דוד צבי פנקס בשכונה.
עם האיחוד הוא נבחר לועד החינוך בשכונה ואחר מכן משמש חבר ועד ההורים של ביה''ס פנקס וגזברו עד היום.
על פעילותו ומסירותו רבת השנים לחינוך הדתי, החליטה מועצת בית הספר הממלכתי-דתי לרשום אותו בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל.
בהיותו איש הרגש והלב הטוב, הוא מרבה במעשי חסד וצדקה ; ביתו משמש מעין לשכה לעזרה סוציאלית. כל מוכי גורל ומרי-נפש פונים אל "העובד הסוציאלי" הנאמן, והוא מקשיב לשיח לבבם של הנצרכים ועוזר בעצה, בהדרכה ובעזרה ממשית. משמש לפה לעניים בכל מוסדות המחלקה לעבודה סוציאלית של עיריית ת"א ובכל מוסדות אחרים. לא חס על שעות מנוחתו הפרטית וזמנו היקר, ואינו חוסך כל טירחה ועמל ממנו, מתרוצץ ומכתת רגליו ממוסד למוסד כדי לעזור לזקוקים ולהקל עליהם את סבלם.
צאצאיו: אליהו (נשוי ללאה ארביב , בעל בית חרושת לצינורות בליז), דוד (נשוי לדורה חגג) , ציון (נשוי למיכל ביז'יראנו , רבת-סרן בצה"ל), רות אשת נסים ברכה (פקיד בכיר באגף מס הכנסה בבית רומנו), מרדכי (נשוי למזל סירקוזי), פנינה אשת אליהו ביטוסי (חבר "דן"), משה (נשוי ליהודית כהן), אברהם (סמל בצה"ל).
ר' יצחק ליב רובוביץ
נולד בירושלים בשנת תרכ"ב (1862).
לאביו הרוקח ר' משה רובוביץ (ראה כרך א', עמוד 366) ולאמו צפורה (פייגה) בת הרב בן-ציון שלעז (מחבר הספר "שיחת חולים", שהיה חתנו של הרב שבתאי יפה זצ"ל. שניהם - קבורים בהר הזיתים בירושלים).
קיבל חינוך מסורתי. למד אצל הרב משה יהושע יהודה ליב דיסקין זצ"ל ("הרב מבריסק". ראה כרך ב', עמוד 567) ואח"כ למד רוקחות ונתקבל לרוקח בבית החולים "שערי ציון" ביפו. ואחרי פטירתו של אביו הרוקח נתקבל במקומו בבית החולים רוטשילד בירושלים.
בהיותו בן חמש-עשרה בשעה שישב בבית הרב מבריסק (הנ"ל) ולמד, נכנס אורח מפריס, מר ערלינגנר בלוויית ר' משה רובוביץ - אביו. ובראותו יושב ולומד לפני הגאון הגדול, התעניין בו ושאל עליו את מלווהו. ור' משה ענה לו - זה בני. האורח התפעל לשמוע שהצעיר מדבר צרפתית צחה. הסביר לאורח את תוכן לימודו. ועוד יותר, התפעל האורח - שצעיר זה פרסם את המאמר "קול ישועה ונחמה" בעתון הירושלמי "שערי ציון" בדבר שיווי זכויות אשר ניתן אז לאחינו ברומניה. האורח הציע לשלוח אותו לבית מדרש לרבנים בפריס ויהיה אורחו לארוחות בביתו. אמו התנגדה להוציא את בנה ל"חוץ לארץ".
הוציא לאור את הספר "פנה משה" של הרב מ. י. ל. דיסקין זצ"ל (תרצ"ד).
נשא לאשה את נחמה (טשארנא) בת ר' פנחס כהן מפרשבורג (הונגריה). (נפטרה בירושלים, י"ד תמוז תרע"ח - 24.6.1918).
היה ממיסדי שכונת "גבעת שאול" (מול הכפר ליפתא) בירושלים.
נפטר בפתח-תקוה, ו' אב תרצ"ד (18.7.1934). צאצאיו : חנה אשת צבי למפרט, חיים אברהם, יונה אשת דוד ויסוקר, מרדכי מנדל, פנחס, מלכה אשת ראובן ליברמן, משה יעקב ז"ל (ראה את הערך שלו בכרך זה).
עזיאל רחביה לובובסקי
נולד ביסוד המעלה, ה' ניסן תרע"ג (12.4.1913). לאביו אריה (ליב) לובובסקי (ממייסדי "משמר היר דן") ולאמו ברוריה בת משה לבקוביץ. קיבל חינוך עברי בביה"ס היסודי ביסוד המעלה,