Volume 13

Page 4307

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קיבל חינוך מסורתי בחדר, בחצר הרבי מפי ר' ישראל בראזר ומפי ר' יוסילי קופיטשניצר , וכן בביתו של ר' ישעיה שו"ב ז"ל מאודיסה, שגר לעת זקנתו בסאג' (היה ידוע כמספר סיפורי צדיקים). ו"יורה דעה" למד מפי הרב יוחנן וורימברנד זצ"ל.

בתרפ"ב נשא לאשה את דבורה בת הרב מרדכי לנדמן ובזיווג שני נשא בשנת תר''ץ את עטי בת קלמן וויסברוט.

בימי מלחמת העולם הראשונה היו, הוא ומשפחתו פליטים בביהמן ושם קיבלו מוינה (אוסטריה) את כרוזי המזרחי בחתימת הרב שלמה פרידמן , וזה היה מגעו . הראשון עם תנועת התחיה והציונות הדתית.

כשחזר לצרנוביץ נסע על פי הצעת ר' שבתי סגל ז"ל לישיבת הרב רי"צ דושינסקי זצ"ל לגלנטא, ושם למד שנתיים וחצי רצופות בהפסקת חדשיים - שישב בדונא סרדהלי בישיבת ר' מיכל טויבר.

ישב כמה שנים במוינשט, ומשנת תר"ץ (1930) עד שנת ת"ש (1940) עבר לפולטיצ'ני בתור מורה לשפה העברית ולימודי קודש.

יסד שם סניף של "צעירי מזרחי" והיה נשיאו עד לעלייתו לארץ.

היה חבר מרכז התנועה ביאסי (רומניה).

בשנת תש"א (1941) עלה עם משפחתו לארץ באנית מעפילים "דאריאן 11". הנסיעה ארכה 116 יום. בהגיעם לחופי הארץ נעצרו במזרע ואח"כ בעטלית. בחודש אב תש"ב (1942) שוחררו מהמחנה.

בטבת תש"ג נתקבל כר"מ לתלמוד בישיבת "תורה ומלאכה" בנחלת יצחק תחת הנהלתו של הרב יצחק פילץ וכמגיד שיעור ומדריך רוחני בבית הכנסת של "הפועל המזרחי" בנחלת יצחק.

בתפקיד זה הוא משמש עד היום.

הוא מנהל גם שיעורי תורה בשביל הנוער ושיעורים בשביל חברים מקשיבים מן הסביבה.

מחסידי ומקורבי האדמו"ר מסדגורה רבי מ. ש. י. פרידמן (ראה את הערך שלו בעמודים 4185-88).

בנו (מאשתו השניה): אפרים אלימלך.

מנחם בן-הלל (בקר)

נולד ביאנוב (רוסיה), ט' מנחם אב תרמ"ט (1889). לאביו ישראל הלל בקר (למדן מופלג, שלימד תלמידים מבוגרים - נשואים בווארשה) ולאמו חנה רחל בת יעקב קרבצ'יק (נפטרה כשמנחם היה עוד ילד. ואז נשלח הוא ואחיו לבריסק ושם למד בת"ת).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה בבריסק דליטא, והצטיין בלימודיו. עבר לישיבה בשדליץ, שם למד יחד עם נתן נטע הרפז , עסקן ההסתדרות (ראה כרך ג', עמוד 1122). גדל בבית דודתו, אחות אמו אסתר שליפקה (בנה בנימין שליפקה בת"א, ראה את הערך שלו בכרך זה).

כשחזר לבריסק החל לקרוא "ספרים אסורים" בימים ההם. באחד הימים מצאו בארונו את ספרו של מאפו, והוצא מבית המדרש באשמה - ש"יצא לתרבות רעה".

הצטרף למפלגת "פועלי-ציון" והיה פעיל בהעברת "דברים אסורים" ממקום למקום בסכנת נפשות. פעם נתפס ברכבת מווארשה לשדליץ עם ספרות "בלתי ליגלית" ונאסר. אחרי ששוחרר, הוטל עליו להתייצב יום-יום במשרד המשטרה.

באחד הימים זרקו פצצה על שר העיר שנהרג. חיפשו אחריו והיה נאלץ לברוח. המפלגה נתנה לו הוצאות הדרך לאמריקה, והוא, כציוני, החליט ועלה לא"י (1907).

התיישב בנס-ציונה והיה מהפועלים הראשונים במושבה.

בשנת תרע"ד (1914) נשא לאשה את בת המושבה זהבה (גולדה) בת ר' יוסף נימן (מחסידי קוצק. היה אחד משלושה החלוצים מקוצק שעלו לארץ מטופלים בילדים קטנים.

בהתחלה עבד כפועל חקלאי, עסק בחקלאות וכמנהל פרדסים במושבה.

בשנת 1933 נשלח לחו"ל בשליחות מוסדות כלכליים בענייני פרי-הדר.

בשנת 1918 התגייס למשטרת המנדט לפי צו המוסדות הלאומיים, ושירת כשוטר תחת הנהלתו של הקצין יצחק הוז ז"ל.

חבר בתנועת "החרות", חבר הנהלת קופת חולים לעובדים לאומיים.

עוסק בהוראה.

מנהל ועד בית העלמין של חברה קדישא במושבה. פירסם מכתבים מנס-ציונה בירחון "אחדות".

עסקן ציבורי בוועד המושבה, בוועד החינוך, בוועד הבריאות ועוד.

צאצאיו: חנה אשת יעקב כהן, יואל, עודד, אליעזר.

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4307). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4307