Volume 13

Page 4312

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לא סיפקה את רוחו וגם במובן כלכלי לא מצא את סיפוקו, על כן השתכר גם כמזכיר ועד המושבה.

מטרת חייו היתה החקלאות, ואהב לעבוד בכרם שלו. בפרדסו מצא את סיפוקו הגדול. היה אומר : "הכרם והפרדס - זהו הגן עדן שלי". או "שפת העצים טהורה היא, ומדברת ישר ללב האדם".

שנא את הדיבור ואהב את המעשה. תמיד עמל ועבד. שנא שיחות בטלות ורכילות.

נשא לאשה את מרים בת משה ויונה מזל.

בבתי-הספר בימים ההם, חסרו ספרי לימוד והוראה בעברית והיות ובארץ שלטה התרבות הצרפתית למד את השפה הצרפתית והזמין ספרי לימוד מפריז והיה מתרגם מהם לצרכי הוראה, כמו כן נעזר גם בספרי לימוד רוסים וגרמנים.

רכש לו ידיעות במדידת קרקעות ובהנהלת פנקסים והשתכר מזה בזמנו החופשי מהוראה.

התפרסם בתור מודד קרקעות גם בין השכנים הערבים שהיו מזמינים אותו למדוד את קרקעותיהם, כי היו בטוחים בו, במומחיותו וביושרו.

בהיותו כבר למעלה מבן חמשים נסע להבחן בתור מודד מוסמך. נפלה בחלקו שאלה טריגונומטריה קשה, והוא עמד במבחן ופתר את השאלה. מנהל מחלקת המדידות שהיה נוכח בשעת המבחן התפעל מאדם בגיל כזה שלמד את המקצוע יפה, והציע לו משרת מנהל במחלקת המדידות. אולם הוא לא הסכים להפרד מהחקלאות שלו. כאילו היה נפרד מהחיים.

רכש כרם ענבים והיה עובד בכרם בשעות הפנאי כשהדבר מסב לו הנאה ואושר.

כשנוסדה אגודת "השקד" בפ"ת נתמנה למזכיר האגודה ואח"כ למנהל.

בקבלו קביעות בתור מורה ולמרות אמצעיו המצומצמים העלה לארץ את גיסו יצחק מזל (אחי אשתו) ושלחו לפקולטה הצרפתית לרפואה בבירות. שם גמר בהצטינות בתואר ד"ר לרפואה.

נשא לאשה את קלרה מינקוב (מהמילדות הראשונות בפ"ת) והתישבו בירושלים. כשהסתדר הרופא הזמין את

בן אחות אשתו אסיר ציון ברוסיה ועזר לו לגמור מהנדס בנין בטכניון. מדי פעם בפעם במאמץ רב ובאמצעים מוגבלים העלה כמעט את כל המשפחה לארץ.

היה מנהל החשבונית של כל אגודות השקדנים בארץ.

נפטר בפתח-תקוה, כ"ה אב תרצ"ו (13.8.1936).

צאצאיו: שולמית אשת שמואל גלילי (מורה בפ"ת ואח"כ ברמת-גן. נפטר ב-1954), שרה (רוקחת כימאית) אשת ישראל אהרוני (אהרנסון) ממיסדי תל-יוסף, אח"כ מיסד ומנהל קואופרטיב "דן" וחבר מרכז הקואופרציה עד ימיו האחרונים (נפטר ב-1958), גאולה (כלכלה מדינית) אשת מנחם מרק (כלכלה מדינית), ימימה - אשת אריה אהרנשטיין (נפטר ב-1945).

ליפא בק

נולד בירושלים, בשנת תרמ"ה (1885).

לאביו נחום בן ניסן בק (ראה כרך א', עמוד 64), ולאמו שרה.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה בירושלים.

היה מפעילי הצעירים שנלחמו נגד המסיון בירושלים.

נשא לאשה את פרידה בת יעקב שטרן מירושלים העתיקה (נפטרה בתל-אביב, י' אייר תשט"ו 23.1955).

אחרי נשואיו עבר לגור בראשון לציון. עבד ביקב ביחד עם דוד בן-גוריון ועוד.

בשנת 1918 היה מהראשונים שהתגיסו למשטרת המנדט לפי דרישת "ועד הצירים" (כיום - הסוכנות היהודית).

נפטר בתל-אביב, ד' תשרי, תשט"ז (20.9.1955).

צאצאיו: נחום, משה, יעקב, רחל אשת זליג לבוק, שושנה, חיה אשת משה לבוק, רות אשת חיים כץ.

אריה (ליאו) תגר

נולד ברזנקה (לטביה), ז' אדר א' תר"ס (6.2.1900).

לאביו אל-חנן תגר ולאמו דבורה בת יהודה ליב מייערוביטץ.

קיבל חינוך מסורתי, תיכון בפטרוגרד, אוניברסיטאות : פטרוגרד ומוסקבה (ברוסיה).

בשנת 1916 היה חבר פעיל ב"החבר" בפטרוגרד.

בשנים 1921-1915 חבר מרכז צעירי-ציון בריגה.

מיסד ועורך עתון באידיש "אונזער וועג" ו"דער וועג" בריגה (1922-24).

בשנת 1925 עלה לארץ.

היה חבר בחבורת הדרום בראשון לציון וחבר המועצה המקומית בראשון לציון.

בשנת 1926 נסע לאפריקה הדרומית.

בשנת 1930 נשא שם לאשה את עליזה בת צבי וברכה הירשפלד מראשון לציון (ראה כרך ג', עמודים 1459 ו-1464).

היה יושב ראש המפלגה הציונית-סוציאליסטי.

בשנות 1930-32; 1947-1952 - היה חבר הפדרציה הציונית באפריקה הדרומית.

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4312). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4312