in American Universities , and a member of the Ameroan Oriental Sociely, the World Hebrew Congress, and the Society for Biblical Liferatura and Exegesis.
,(1945)Editor: "The Jew in the Post War World" .(1953)Modern Israel" )1953(, "Hebrew Abstracts" " פרסם ספרים בעברית: "תורת היחסות של איינשטיין (1937), היהדות באיסלם" (1958), "יגל חזון" (1964), "מדרש דוד הנגיד" (1964).
פרסם ספרים באנגלית: ,(1941)"Hebrew in higher American Education" "Hebrew Language, Literature and Culture in American Institutions of Higher ,Laming" ; )1950(, "He(,1951)braic Foundations oi American Democracy" "Judaism and Islam" )1953(, Co-author : "Anatomy of Racial Intolerance" )1946(; "Jewish Education in Diaspora" )1948(; "Hebrew Impact on Western Civilization" )1951(; "Ginze Russiya" )Catalogue and facsimiles of Hebrew manuscripts in the U.S.SR.(, "Yiggal Hazon" )unpublished Hebrew poetry of the Golden Age of Spain, 11th century( ; "The Antonin Geniza collection in Leningrad" )1963(; "Hebrew in ,(1964)American Higher Ghetto" עורך ראשי Hebrew Abstracts""ועורך עוזר ."Modern Language Journal" צאצאיו: משכיל-איתן, שלם מיכאל, רייכל-סינה.
שמואל בנצור (פטרפי)
נולד בקלוז' (רומניה), כ"ב תמוז תרס"ו (.15.7 1906).
לאביו משה פטרפי ולאמו צפורה. חנוך: אקדמיה למסחר וכלכלה בקלוז'.
היה מזכיר כללי של ההסתדרות הציונית בטרנסילבניה.
בשנת 1930 נשא לאשה את שרה בת שמואל וינשטיין.
בשנת 1933 ביקר בארץ.
בשנת 1934 עלה לארץ.
בשנות 1934-42 עבד כפועל בנין.
בשנות 1943-45 פקיד בבית חרושת "מאיר" במפרץ חיפה.
בשנות 1945-48 עובד אבן וסיד, חיפה.
חבר מזכירות מפא"י, חיפה.
יו"ר בפועל של התאחדות עולי הונגריה, חיפה.
חבר ויו"ר המועצה המקומית "קרית עמל".
חבר ועדת התרבות של מועצת פועלי חיפה.
כל השנים חבר ההגנה.
משנת 1948 עובד משרד החוץ.
בשנות 1948-52 ממונה (קונסול) בבודפסט.
בשנות 1952-53 סגן מנהל מחלקת מזרח אירופה.
בשנות 1956-58 ציר בוינה.
בשנות 1958-62 סגן מנהל כללי במשרד החוץ.
בשנת 1957 היה חבר משלחת ישראל לועידה האטומית בוינה (אוסטריה).
בשנת 1962 היה חבר משלחת ישראל לועידה האקומנית ברומא (איטליה).
שגריר מיוחד ומוסמך בברן (הלווטיה).
בנו: איתן בנצור.
ישראל אלפסי (אלפס)
נולד כ' אב תר"ן (1890) בדזעוויצא שבפולין.
לאביו ר' אברהם אלפס (רבה של הקהילה, מצאצאי הרי"ף. המשפחה יודעת את יחוסה עד מהר"מ מרוטנברג ועד רש"י) ולאמו חיה יוטא בת נחמיה רוטנברג (נכד רבי מנחם זאב רבה של קוצק ורבי ישראל רבה של גור ואביו של בעל "חידושי הרי"מ).
עסק בלימודי תורה ונתפרסם כ"עילוי".
בשנת תר"ע (1910) נשא לאשה את בילה חוה בת יעקב מאיר יעקובוביץ, מצאצאי ה"החכם צבי" ה"סבא הקדוש" ר' יששכר דב מראדושיץ ועוד דורות רבנים בפולין.
מצא את דרכו לחיי המעשה. יסד מפעלי טכסטיל בטומאשוב, לובלין, מאליניץ.
בשנת תרפ"ה (1925) עלה לארץ עם קבוצה מראשוני בני ברק. היה זמן-מה יו"ר הועד של המושבה יו"ר הבנק של בני ברק, יו"ר ועדת הקימוצים שליד ועד המושבה. המשיך ביזמה בענף חרושת הטכסטיל. יסד את המפעל הידוע כיום בשם "ישראל רוזן" והיתה ידו בייסוד המפעל הידוע כיום בשם בית-החרושת ירושלמי. גאל קרקעות מידי נכרים ובנה בתים להשכרה.
פעיל בעניני ציבור, חבר הועד לבנין מקוהטהרה בשכונת פלורנטין, מגיד שיעור בכמה בתיכנסת בתל-אביב, מחשובי חסידי גור.
צאצאיו: אברהם, יהודה אריה, שרה אשת ראובן תיק, רבקה אשת רפאל שטוב, רחל אשת בן-ציון פרדני, יצחק (ראה ערכו בכרך זה בעמוד 4441).