Volume 14

Page 4462

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

להפצת רעיון שיבת ציון, בימים ההם בין המוני החרדים בארצות אוסטריה הונגריה. ספר זה זכה להערכה חמה ע"י הרבנים ר' משה שמואל מקלוי זנבורג ר' חיים ברודה והרב צבי פרץ חיות (רבה הראשי של וינה זצ"ל).

ב"רגלי מבשר" הוא כותב: שלושה יסודות הם המגבשים עדה - שבטים לעם והם: מדינה, דת ושפה משותפת. התורה נתנה לעם כולו. במעמד הר סיני נאמר - ויען כל העם יחדיו - כל אשר דבר ה' נעשה - יחדיו דוקא ולא כפרטים. ששים רבוא אותיות שבתורה הם ש"ר ישראל. כל העם כולו מקיים את התורה ומהנמנע שיחיד יקיים את כל המצוות שבתורה (ספרי פ' ראה). הארץ והתורה הן תרי רעין דלא מתפרדין מהדדי והעוזב אחד עוזב גם את רעהו - ושניהם בשביל ישראל (דף י"ג). כל זמן שאומת ישראל קיימת, אפילו הם רשעים גמורים, לעולם יש לקוות ולצפות שהארץ והתורה יתקנום ויחזירום למוטב, כמ"ש וכפר אדמתו עמו.

נפטר בתל-אביב, ט' אדר ב' תשי"ט (19.3.1959).

צאצאיו: רובם של 11 מילדיו שיכל בימי השואה. המצוין שבהם היה בנו הרב משה מבורשה. תלמיד הכם, חריף ועסקן ציוני מובהק. בנו האחרון זאב (וולבי) נפל בעת כבוש יפו, כחבר "ההגנה".

בחיים נשארו שלוש בנותיו והן: שרה אשת הרב צבי ויזל כיהן כעשרים שנה כרב בקרית חיים שע"י חיפה, כיום פנסיונר וחי בירושלים), חיה אשת ר' זלמן ליבוביץ (סוחר ותעשין), רבקה אשת מר קנטור תיאודור הרצל (מחשובי הפקידים בחברת "הסנה"

ראה בכרך זה).

הרב מאיר ואעקנין

נולד בטבריה, ד' אדר תרמ"ה (1885).

לאביו הראב"ד דוד ואעקנין, אב"ד בטבריה (נפטר בחודש שבט תרנ"ז) ולאמו ג'והרה (פנינה) לבית גבאי.

קבל חנוך מסורתי בישיבות טבריה בראשות הרבנים הגאונים אליהו חיים אבועלפיה ודוד עבו זצ"ל.

בשנת תרס"ב (1902) נשא לאשה את יעל בת הרב מנשה חמווי.

נשיא כוללות רבי מאיר בעל הנס (ספרדים) ומיסד ומקים בנינה של הישיבה הקדושה "מאיר בת עין" ע"י קבר רמב"ה בטבריה.

בשנת תר"ע (1910) נשלח מטעם רבני טבריה לערי אירופה להחזקת הת"ת והמוסדות הדתיים בטבריה.

בשנת תרע"ד (1914) נתקבל לרב ראשי לעדת הספרדים, אנשי ארם צובא וסוריא עד שנת תר"פ (1920) כשחזר לארץ.

מנהל הת"ת ספרדים בטבריה וראש ישיבת "אור

החיים". מייסד משמרת שבת ופעולות רבות אחרות למען חיזוק הדת בטבריה.

משמש כיום כרב ראשי וראב"ד בטבריה.

כתב מאמרים בירחונים רבניים: "קול תורה", "קול סיני", "יד לאחים".

חיבר ספר: שו"ת "ויאמר מאיר" (ד' חלקים), שו"ע (תרצ"ט).

צאצאיו: חיים דוד ואעקנין (מנהל מחלקת הסעד בטבריה), הרב פנחס ואעקנין (רב בשכונת ארזה,

ירושלים), הרב מנשה ואעקנין (רב בטבריה ור"מ ומנהל ישיבת "בת-עין"), רינה אלמנת הרב משה ואעקנין ז"ל, פנינה אשת השו"ב הרב אליהו ואעקנין, אסתר אשת הרב שלמה ילוז (לשעבר רב ראשי בטריפולי וראש ישיבת מדרש הרבנים ברבאט במרוקו, כיום, ראש ישיבה ומנהל ישיבת "מאור-בת-עין" בטבריה), דינה אשת הרב דוד שלוש, רבה של נתניה.

יצחק פגי (פיג)

נולד כ"ז סיון תרנ"ח (18.6.1898 בטרנוב שבמערב גליציה.

לאביו נחמיה (סוחר, מנכבדי הקהילה) ולאמו זיסל-סופיה לבית וואלדמאן.

למד בחדר ובגימנסיה. בעקבות אחיו נמשר מנעוריו לתנועה הציונית והחלוצית.

בפברואר 1920 עלה לארץ עם קבוצת חברים מטארנוב והלכו אל הגליל. עבד ביבנאל בייבוש הביצה שליד התל הידוע, בסלילת כביש יבנאל-בית גן. עבד כפועל חקלאי אצל טובי האכרים בשני המקומות והתמחה והשתרש יפה בעבודה. נתחבב על אנשי המקום, ביניהם בני עירו, ממשפחת הסופר והבנקאי הידיע בשעתו מרדכי דוד בראנדשטטר מטארנוב. עבד בסלילת כביש חיפה-ג'דה ואח"כ ביקב בזכרון יעקב.

מתקופת עבודתו ביבנאל נשאר בזכרונו מקרה אופייני לתולדות הישוב בימים ההם. - כשנסע בעגלה עם חברים בדרך משובשת בשודדים בידואיים

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4462). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4462