משהשתלטו הנאצים בגרמניה התמסר הרב לעזרת הפליטים הזורמים משם - עזרה בסיוע חמרי, ייעוץ והדרכה והשתדלויות בע"פ ובכתב אצל השלטונות לטובתם. משפרצה המלחמה נתמנה מטעם המועצה למען פליטי גרמניה בלונדון לקצין-קישור כלפי ועדת החקירה הממשלתית לבדיקת ענינו של כל פליט ופליט, - ואת העבודה הרבה, נוספת לעומס של תפקידים ציבוריים אחרים שהכבידו והלכו, עשה בהתנדבות. מראשית המלחמה ועד סוף 1941 שירת כרב צבאי בלי מדים לקרוב לאלף חיילים יהודים, שהיו מפוזרים בכ-150 תחנות צבאיות בצפון אירלנד, ויום-יום היה נוסע לאיזה מהמקומות, לבל יישאר אף חייל יהודי אחד ללא קשר אתו. בשנים 1946-1944 נענה להזמנת הממשלה לתת את הטיפול הרוחני לכ-300 יהודים, מהאוכלוסיה האזרחית שפונתה מגיברלטאר לבריטניה, ששוכנו בצפון אירלנד. אחרי המלחמה, כשקמה בעית שיקום ה"עקורים" פתח הרב במסע נרחב בעתונות ובדרשות ובנאומים למען סידור שארית-הפליטה. היהודית בארץ-ישראל, וכשהחריפו היחסים בין הישוב בארץ ובין השלטון המנדטורי, ביקר ב-1947 בארץ ובשיחותיו עם ראשי הסוכנות ועם אנשי השלטון האזרחי והצבאי הבריטי השתדל להפיג את חריפותו של הסכסוך.
תוך העומס הכבד של העיסוק בצרכי ציבור הקדיש מאמץ מיוחד לעיסוק גם בתורה. צירף לכך גם מצות כיבוד אב ובלווית הערות וביאורים הוציא לאור מהחיבורים התורניים של אביו (גדול בתורה, מוצנע בקהילה קטנה) ב-1923 את הספר "מחזה אברהם" עם הוספות עצמו בשם "לקוטי יעקב" . ב-1957 חיבור גדול של אביו בהלכה בשם "דובב שפתי ישנים", בצירוף ביאורים משלו וקובץ המאמרים התורניים של עצמו, שפורסמו בירחונים, בשם "שארית יעקב" ; ועוד מכין להוצאה קובץ חיבורי אביו על סוגיות וענינים שונים בתלמוד. ב-1931 נענה להזמנת מפעל "תלמוד סונצינו" לתירגום התלמוד כולו לאנגלית, תירגם מסכת סנהדרין עם ביאור, ועל עבודה זו קיבל תואר מ"א מאוניברסיטת בלפאסט. ב-1953 הוציא את התרגום האנגלי עם הקדמה ארוכה וביאור מקיף לספר "מבוא התלמוד" של רבי צבי הירש חיות (אבי-אביו של הרב פרופ' צבי פרץ חיות ז"ל), ועבודתו זו זכתה למהדורה שניה ומתוקנת. כשהוחג ב-1951 חצי היובל לכהונתו בבלפאסט צוינה פרשת חייו ופעלו בהצהרת-הוקרה מיוחדת מאת ראש העיר, וכשפרש מכהונתו ב-1954 הובעה לו הוקרה מאת שלטונות האוניברסיטה, שרי ממשלה, ראשי דתות ומוסדות ואישים חשובים. באותה שנה עלה לארץ והתישב בירושלים. במלאות לו 75 שנה בשנת תשכ"ג הוציא "ספר משלי בדברי חז"ל" עם ביאורו "דברי יעקב". ממשיך באיסוף יתר יצירותיו והכנתן לדפוס, וכן כתב-יד של אביו על נושאים תלמודיים. צאצאיו: חיים, חנה, מרים, יוסף, ישראל.
הרצל צוקרמן
נולד בקיפטאון (דרום אפריקה) י"ב חשון תרע"ב (3.11.1911).
לאביו משה ליב ולאמו רבקה בת הירש גלזר .
קבל חנוך בקולג' הדרום אמריקאי. קיבל תואר עורך דין.
היה ראש תנועת הנוער הציוני במחוז הקייפ של דרום אפריקה.
עסק כעורך דין פרטי.
בשנת 1934 עלה לארץ.
נשא לאשה את יהודית בת מזל ( מתילדה) (ראה כרך שני עמוד 703) וד"ר אלברט (אברהם) מוצרי מקהיר (ראה כרך שני, עמוד 908).
בשנות 1936-46 מזכיר אוצר מפעלי-ים בע"מ ומנהל הנמל והחברה בתל-אביב.
בשנת 1946 שליח קרן היסוד בחו"ל.
בשנות 1947-48 מנהל התערוכה התעשיתית הישראלית באפריקה הדרומית.
בשנות 1949-50 מנהל לשכת המודיעין התעשיתית של המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית והתאחדות בעלי התעשיה. בשנות 1951-54 מנהל כללי של חברת "מוצרי אבן בע"מ".
משנת 1957 מנהל כללי של "חבר ישראלי לניהול ונאמנות בע"מ" וחברות אחרות.
חבר בית הדין העליון לספנות ונציג צבור בבית המשפט לביטוח לאומי.
מזכיר כללי של לשכת המסחר אנגלו-ישראל ומנהל כללי של ארגון הגג ללשכות המסחר הדולאומיות עם ישראל.
חיבר חוברת "10 שנים לנמל תל-אביב".
בר (דב) קרוק (בר יששכר אפרים)
נולד בוורשה (פולין), א' אדר ב' תר"ס (1900).
לאביו משה מנחם (נכד ר' אליהו אלחנן קרוק, מיקירי פרגה ע"י וורשה, ור' צבי אברהם קריגער