Volume 14

Page 4522

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גרפיה מסביב באותיות קטנות). בשנת 1960 יצא לאור ספרו "פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה''. זהו מחקר מקורי ומיוחד במינו.

בשנים עברו היה שותף לברל כצנלסון (ראה כרך ה', עמוד 2077) בהוצאת "המרכז לנוער". הוציא את לוח "המעורר" (תרצ"ו), ששירת שליחים ומדריכים, קובץ על "חניתא" (תרצ"ט). בהוצאת ההסתדרות פרסם: "ליום תל-חי", על ענייני הגנה, על ההסתדרות ועוד.

בהוצאת "עם עובד" יצא ספרו "זאת הארץ" (תשי"ב); מהדורה שניה, מתוקנת ומורחבת הופיעה בשנת 1957. סיפורו "בנפול מצדה", שנכתב בימי מלחמת העולם השניה, היה הספר הראשון, בו פתחה הוצאת ''עם עובד" את ספריה. כעבור י"ח שנה הופיעה הספר מחדש בשם "אחרית מצדה", בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1960). ספרו "זאת הארץ" תורגם לאידיש למען הסתדרות נוער עולמית "דרור החלוץ הצעיר".

בשנת 1961 זכה לפרס ההסתדרות ע"ש יוסף אהרונוביץ בעד מפעליו הספרותיים לחקר תנועת העבודה בארץ.

פירסם מאמרים רבים ב"דבר" ב"למרחב" ובעתונים אחרים, פעמים רבות בפסבדונימים שונים.

היה מנאמני בית "הקיבוץ המאוחד" ומנושאי כליו.

נפטר ביום א' כסליו תשכ"ב (1.11.1961) והובא לקבורה בקיבוץ נען.

אישים מראשי המדינה, המדע, הספרות ותנועת העבודה, הביעו בכתב את השתתפותם על אבדן האיש. ליום השבעה והשלושים הוקדשו לו דברי הערכה בתוספות הספרותיות של העתונות היומית. כן נכתבו עליו פרקים רבים בספרות הפריודית, וביחוד ב"מבפנים". משוררים כתבו שירים על מותו, או הקדישו שירים לזכרו. לאחרונה כינס המשורר משה בסוק, בספרו "נופי ספרות, מסה, עיון ודיוקן" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה), פרקים אחדים על "נגיד יזמות: משה ברסלבסקי''.

יוסף בר-נר (ברינר)

נולד בלבוב (פולין), ז' טבת תרס"ו (4.1.1906).

לאביו אהרן ברינר (סוחר) ולאמו יוטה בת יעקב יוסף וייס.

קיבל חינוך מסורתי ותיכוני.

היה חבר בהחלוץ ועבר את ההכשרה.

עלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924).

עבד כפועל בפרדסי פתח-תקוה.

בשנת 1925 נכנס למשטרה הצבאית הא"י שבהנהלתו של המפקד חלים באסטה.

כעבור ששה חדשים עבר למשטרה המעולה ושירת בצמח ובמתולה.

בשנת 1927 עבר למשטרה המנדטורית הא"י. באותה שנה נשא לאשה את שושנה בת דוד כתר.

בשנת 1933 עלה לדרגת סגן קצין (סאב אינספקטור).

בשנות 1933-34 שירת בתור קצין חקירות בעיר העתיקה בירושלים ואח"כ כקצין (בעל כוכב אחד) מנהל תחנת המשטרה במחנה יהודה (תחנת "מוסטאשפא").

בשנת 1936 הצליח להדוף ב"עין כרם" כנופיה ערבית שהיתה יורה על שכונת "בית וגן" בירושלים. אחד מאנשי הכנופיה נהרג על ידו, ואז, מחשש נקמה מאנשי הכנופיות בסביבות ירושלים הועבר לטבריה עד 1938.

עבר לעפולה ומשם בשנת 1940 לתל-אביב ועלה בדרגה (שני כוכבים),

עבר למחוז יפו-ת"א כאחראי על המחלקה הפלילית בבולשת. במשך הזמן שירת גם ברחובות.

בשנת 1946 השתחרר ויסד וניהל את חברת "עלה", שירות נסיעות וחבילות.

בשנת 1948, אחרי הכרזת המדינה נקרא לעזור לשופט השלום הראשי בת"א בכור שלום שטרית (ראה כרך א', עמוד 525) שר המעוטים והמשטרה לעתיד. ניתנה לו דרגה של כתר (מיג'ור) והשקיע הרבה מרץ ויידע לעזור לשופט שטרית בהכנת תקנון המשטרה וכו'.

נתמנה כממלא מקום מפקד משטרת מחוז ת"א.

ביוני 1950 עבר לצה"ל בדרגת סגן-אלוף לנהל מחלקת החקירות של צה"ל ושירת בתפקיד זה עד שנת 1961. הצליח לארגן את משרד החקירות ולחנך עשרות חיילים וקצינים במקצוע החקירות.

בשנת 1961 השתחרר ונתקבל בתור מזכיר כללי של "לשכת המסחר תל-אביב-יפו".

בשנת 1964 נבחר כמזכיר גדול בפועל של הלשכה הגדולה של הבנאים החפשים בישראל.

יסד בזמנו את לשכת "בצלאל" - בנאים חופשים בת"א והיה נשיאה.

בניו: דוד, שלמה, אבינועם.

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4522). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4522