Volume 14

Page 4532

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

סלובקיה. וכן להונגריה, לבולגריה, לתורכיה, לבלגיה ואנגליה. בנסיעות אלה קשר קשרים אמיצים עם ראשי המדע בארצות רבות.

עשרה פטנטים שהמציא משך שנות פעולתו המדעית בגרמניה אושרו ע"י השלטונות המוסמכים וזכו להערכה בין אנשי המקצוע.

הפרטים נלקחו מרשימתו של זאב אייזנר, רחובות, "הבקר" 6.12.55).

נפטר בתל-אביב, ה' אדר תשכ"ד (18.2.1964) והובא לקבורה ברחובות.

בניו: מיכאל, זאב .

אריה גד (גולדשמידט)

נולד בא' אדר תרנ"ו (1896) בגרודנו.

לאביו שמואל גולדשמידט ולאמו מרים.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה בעירו, אח"כ בביאליסטוק ולבסוף בישיבת מיר הידועה. באותו זמן התענין גם בספרות העברית החדשה. בגיל 18 החליט לנטוש את דרך החיים שיעדו לו ההורים (ששאפו, שלפחות אחד מ-10 ילדיהם יהיה לרב בישראל) ולעבוד בעבודה פרודוקטיבית. אביו נאלץ לצרפו לעבודה במסגרתו, ובמשך השנים היה לאחד המסגרים הטובים, אך מספרות לא משך את ידו. בשנת 1915 בשעת כיבוש גרודנו ע"י הצבא

הגרמני, והוא אז חבר ההגנה בגרודנו, נפצע בידו ובכתפו הימינית פצעים קשים, והרופא היה נאלץ לקטוע את ידו הימנית. לאחר שיצא מבית החולים התמסר כולו לעבודה צבורית. תחילה בשטח סוציאלי ואח"כ בשדה הציונות בעירו. תחת מסוה של "חוגים ספרותיים" (לא הורשו - מפלגות) השקיע מרץ רב בקיום חוגי הנוער של "צעירי ציון" והופך לרוח החיה בפעולה הציונית בעיר ובמחוז. לקח חלק פעיל בויכוחים על "הבונד", בעבודה למען קק"ל וכו', ומושפע כיתר בני הנוער מן המגע עם יהדות גרמניה ועם התנועה הציונית "בלוי-וייס".

לקח חלק פעיל במהפכות שבאו אח"כ. ב-1919

בסוף ימי הכיבוש הגרמני נבחר כנציג יחידי ב"ועד העירוני הציוני", למועצת העיריה בגרודנו.

בשנת 1919 עם יסוד "החלוץ" בגרודנו תורם הוא מכושר המעשה שלו לסידור חוות הלימודים ובארגון כל הפעולה ב"החלוץ". הכיבוש הפולני שהפסיק בבת אחת את מקורות הפרנסה בעיר, גרם לעלייתו המהירה של אירגון "החלוץ" שפעל לעליה לארץ-ישראל.

בספטמבר 1919 נבחר כחבר למרכז הזמני של "החלוץ". כחבר ל"ועד העליה" התמסר לארגונה של ראשית "העליה השלישית" הסדירה מפולין, שתחילתה מגרודנו ומסובאלק.

בסוף תמוז תר"פ, ימים מעטים לפני כיבושה של גרודגא ע"י הבולשביקים נסע לוורשה לסדר את הויזות לעלית קבוצת חלוצים לארץ.

מוורשה חזר לגרודנו ולא ידע שהקבוצה כבר יצאה את העיר ושהבולשביקים נמצאים בעיר. ע"י ביאליסטוק נאסר ע"י קצינים פולניים אשר רצו לירות בו, ובנס ניצל מהם וחזר לוורשה.

בדרך לארץ הכיר בוינה כמה מראשי תנועת העבודה בא"י (ברל כצנלסון, קפלן ועוד) שחזרו אז מועידת לונדון.

הגיע לארץ עם אחיו אליהו ועם כל קבוצתו, בא' סוכות תרפ"א (27.9.1920) לימי הבחירות לועידת היסוד של "הסתדרות העובדים הכללית בא"י". הוזמן מיד להנהלת ה"קונטרס".

כעבור זמן קצר הלך לעבודה בכבישים. בהתחלה עבד כחבר בקבוצת "מרץ" שבנתה מדרכות ברחוב אלנבי בתל-אביב. מיד עם היווסד המשרד לעבודות צבוריות של ההסתדרות (שהפך אח"כ ל"סולל-בונה"), הוא מתמנה למנהל עבודה בכביש עפולה-נצרת ואח"כ חיפה-ג'דה ומשם הוא עובר להנהלת העבודה בת"א והמחוז.

בשנת 1921 בהיווסד קיבוץ עין-חרוד, עם איחדה של עין-חרוד וחברות העמק (בעמק יזרעאל המזרחי, בצד הכביש "עפולה"-"בית שאן". 14 ק"מ מעפולה), הוא מצטרף אל החוג המצומצם של חושבי המחשבה הכלכלית במשק. היו שנות מאבק על זכות קיום הקבוצה הגדולה, חוסר נסיון, תנאי חיים רעים, עזיבות וכו'. בשעות קשות אלה לקיבוץ הוטל עליו להאבק עם המחסור וליצור יש מאין. חלפו עליו שנות תלאות והוא עמד בראש התיכנון הכלכלי במשק ונושא בעול בכל התבונה לפי חכמת החיים שחונן בהם.

בשנים 1925-26 היה אחד השליחים הראשונים של ההסתדרות לאירגון פעולת "החלוץ" באירופה. הוא מגיע לצ'כיה ולאחר היאבקות עם המוסדות הציונים על הגדלת התקציב, הוא מצליח למנוע את חיסולה של חוות לימוד חקלאית בצ'כיה המזרחית ולהבטיח את קיומה.

עם חזרו לארץ נרתם בשנת 1930 בעול הדאגה המחריפה של העזרה לקרובי חברי הקבוץ ומתגייס עם עוד חברים לעבודת חוץ.

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4532). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4532