בביקוריו הרבות בערי רוסיה ובארצות אירופה כקריין מפורסם בצבור בהטעמה חסידית להפליא.
נשא לאשה את רחל בת מרדכי ברנשטיין .
בנות 1914-22 היה פקיד פרטי וממשלתי ברוסיה.
בשנות 1922-24 ישב בברלין ובארגנטינה.
בשנת 1924 עלה לארץ (ביקור קודם: 1910-11).
בשנות 1926-30 פקיד בועדת התרבות של הסתדרות העובדים הכללית.
משנת 1932 פקיד בעירית תל-אביב.
ספריו - באידיש: "בין שמים וארץ" (1909); "ר' אלחנן" (1910); "חיים וולטארמן"; "אליל"; "ר' אבא" (1911); "חורף" (1913); "ארצנו" (1919) - נכתב בשנת 1912, אחרי ביקורו בא"י.
דראמות: "אטילי"; "טוס הזהב".
ספריו בעברית: "ארצנו" (וורשה, 1923, ת"א 1925).
דרמות: "טוס הזהב", "הבית" (את "הבית" הציגו בזמנו ע"י "המטאטא" של אביגדור המאירי).
עד שנות חייו האחרונות כתב באידיש ובעברית מעל במות ספרותיות מתוך הערצת החסידות וחיי העיירה היהודית ברוסיה. חבר לאורי ניסן גנסין ויוסף חיים ברנר והלל צייטלין. בהקראת המונולוגים שלו, היה מקסים בהם את יהדות פולין, רוסיה וליטא. בפניו היה רון וקסם ופקחות ועליית נשמה יהודית, שדיברה אל הלב.
בביקורו בארץ ב-1910-11 נתבקש לקרוא מיצירותיו בקלוב "פועלי ציון" ביפו. הוא בחר בספורו "ר' אבא" באידיש. קנאים לשפה העברית עמדו להקים שערוריה ו"לפוצץ" את הנשף בה ירצה אנכי. הסופר י. ח. ברנר שהיה נוכח בין הקהל התרגש ואמר: "היתכן כי לא ינתן לז. י. אנכי לקרוא את "ר' אבא"? בידי החבר דוד בדר ז"ל (ראה כרך א', עמוד 199) עלה להשקיט את הקנאים וההרצאה נשמעה ע"י הקהל בתשומת לב. כשהעירו לו על רצונם של הקנאים לעברית להפריע, אמר: "אין דבר, ואולי כך צריך. אפשר דרושה באמת קיצונית של קנאים אם המדובר הוא על תחית א"י ועברית".
נפטר בתל-אביב, א' חשון תש"ז (15.10.1947).
בנותיו: איטה אשת משה נצר, שרה אשת אהוביה מלכין.
יצחק אמזלג
נולד בירושלים בשנת תרל"א (1871).
לאביו רפאל (ממשפחת ישראל ).
קבל חינוך מסורתי וכללי.
היה פעיל במכבי יפו-ת"א.
היה מורה בבית הספר כי"ח (האליאנס).
נשא לאשה את רחל בת אברהם מויאל (עסקן הישוב הישן. גואל אדמות עקרון, ראשון לציון ועוד. ראה כרך ג', עמוד 1185).
היה פעיל בעדה הספרדית ביפו.
נפטר בתל-אביב, י"ב אייר תרצ"א (29.4.1931) ונקבר בבית הקברות הישן.
צאצאין: שושנה חסין, מזל, אסתר חרמוני, פנינה צירני, חדוה מאירסדורף, אברהם אמזלג .
נועם לאונר
נולד בניו-יורק (ארצות הברית) י"ח אב תרפ"ז (16.8.1927). לאביו הרי לאונר ולאמו אסתר בת יהודה צלליכין (ראה כרך א', עמוד 118) מראשון לציון.
קיבל חינוך מסורתי וכללי. השתלם באוניברסיטה העברית בירושלם במשפטים וקיבל תואר עורךדין.
בשנת 1934 עלה לארץ.
בשנת 1950 נשא לאשה את לאה בת אברהם טסלר .
משנת 1955 עבד כעורך דין.
כל השנים חבר הגנה. שירת בנוטרות (1945-47) ובמלחמת הקוממיות בצה"ל בדרגת סרן.
כיום, ראש עירית ראשון לציון. צאצאיו: ענת, דני, הדה .
ד"ר זיגפריד אשר
נולד בברלין (גרמניה) בשנת תרל"ז (22.6.1877), לפי מקצועו הינו אדריכל ומומחה לקרקעות.
בשנת 1906 התחיל באיסוף בולים. כעבור שנים מעטות הצטרף לאגודת הבולאים בברלין ושם התידד עם אחד מגדולי הבולאים בגרמניה קרל לינדברג .
נבחר כחבר הוועד באגודה הברלינאית של אוספי בולים וכיהן עד שנת 1933 כנשיאה השני.
בשנת 1939 עלה לארץ וישב בירושלים עד שנת 1949 ואח"כ עבר לחיפה.
היה מיוזמי הקמת התאחדות אגודת הבולאים ונבחר לנשיא כבוד של ההתאחדות.
בארץ עסק גם במקצועו כאדריכל ומומחה לקרקעות.