Volume 14

Page 4547

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הישיבה שם ולא הצליח במשק וכספו אזל, ישב זמן מה בפרדס מונטיפיורי ועבד שם.

בשנת תרל"ח (1878) עבר לירושלים.

עסק זמן מה ב"דודאים" שמצא גדלים בכרם, וכידוע מסוגלים הם לעקרים ועקרות. אח"כ חזר למקצועו במלאכת הכבשנות לתעשית סיד, והצליח.

היה גבה קומה, עז נפש ובעל שאיפות וגיבור צנוע. הרבה מקרי גבורה הוכיח נגד תוקפים ערבים. זקני ירושלים מספרים אודותיו ואודות גבורתו.

נפטר בירושלים, כ"ה שבט תרמ"ה (1885).

צאצאיו מאשתו השניה: ליב בר, אסתר, יעקב , יונה, גיטל, דבורה, חיה.

ישראל גלעדי (בוטלברויט)

נולד בקלאראש (בסרביה), בשנת תרמ"ו (1886).

לאביו שמואל בוטלברויט ולאמו בילה.

קיבל חינוך מסורתי.

עלה לארץ בשנת תרס"ה (1905), אחרי יסורי דרך רבים.

היה פועל בזכרון-יעקב, בשפיה ובסג'רה.

בשנת 1907 היה ממיסדי הקבוצה הראשונה "החורש".

נשא לאשה את קיילה בת מנחם מנדל בקר (ראה את הערך שלה בכרך זה).

מציין שבשנת תרס"ח בשנת יסוד אגודת "השומר" נזדמנו במושבות יהודה ובעריה צעירים אחדים, כולם נימנו על "פועלי ציון". "בכל אשר פנו עמדה נגד עיניהם הירידה החברתית של הישוב". אחד התפקידים הקרובים שראו לפניהם היה לעורר ולהניע את היהודים שישמרו בעצמם על נפשם ועל רכושם.

בכ"א תשרי תרס"ח (29.9.1907) ייסוד "השומר" (ב"ג - "בר-גיורא") בחדרו של בן-צבי ביפו. המיסדים: יצחק בן-צבי, צבי בקר, ישראל גלעדי, אלכסנדר זייד, יחזקאל חנקין, יחזקאל ניסנוב, מנדל אלכסנדר זייד, יחזקאל חנקין, יחזקאל ניסנוב, מנדל פורטוגלי, ישראל שוחט ודב (ברל) שויגר .

רוב הנאספים היו עולים חדשים בארץ, באו מרוסיה מיד אחרי המהפכה הראשונה של שנת 1905 (מלבד: זייד, חנקין ושוחט שעלו בשנה לפניה).

רגש אחד תכף אז את הנאספים. הם היו בעיניהם כמו "במעמד הר-סיני" והכשירו את לבם לקרבנות כבדים, כי לא בדבר שפתים יושע עם ולא בויכוחים תבנה ארץ. "בדם ואש נפלה יהודה בדם ואש יהודה תקום".

לשם פעולה ראשונה נבחר הגליל התחתון.

היה שומר בזכרון-יעקב, כפר תבור ומתולה.

בימי מלחמת העולם הראשונה ראש "השומר'' בא"י (כשישראל שוחט ראש "השומר" הוגלה לתורכיה).

הגה רעיון מושבת שומרים בגליל ואירגן את

ההתישבות ב"כפר גלעדי" (נקרא על שמו אחרי מותו).

נפטר משפעת בטבריה, כ"ז חשון תרע"ט (2.11.1918) והובא לקבורה בקיבוץ כנרת. עצמותיו הועברו אח"כ לקברות השומרים בכפר גלעדי.

צאצאיו: גדעון ז"ל, הדסה אשת יהודה שפורן, דב ז"ל, נחמן גלעדי, דוגל ז"ל,

לבן נחמן ורעיתו גיטה לבית שקולניק , 3 בנים ישראל, גדעון, אביהו .

הרב מרדכי דב זילברמן

(ידוע בשם ר' ברל)

נולד בצפת, בשנת תרס"ח (יולי 1908).

לאביו הרב אברהם ליב זילברמן זצ"ל (רבה של צפת, ראה כרך ב', עמודים 1011-12) ולאמו שיינדל בת הרב יצחק לוברבוים.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה.

בימים כתיקונם (בימי ממשלת המנדט), בהתקרב חג מתן תורתנו, נהג לעלות למג'הד-אל-טיאר שלמרגלות החרמון (עדות הנשר) - המקום בו נכרתה, לפי המסורת, הברית בין אברהם אבינו לה' "כי לך נתתי את הארץ"... - ולבקש רחמים מריבון העולמים להתגשמות ההבטחה...

נשא לאשה את חיה בת שמואל .

"מאחר והמקום נמצא בידי האויב (טען ר' ברל) ובני ישראל חדלו ממסורת אבותיהם, לא מתגלה הישועה השלמה, ומועד חידוש העליה הוא סוד הגאולה"...

חקר ומצא, שמאות שרידי קודש, קברי צדיקים וחכמי רוח, בתי כנסת וכיו"ב, הפזורים ברחבי הגליל, מופקרים ומוזנחים ואין יד מטפלת בהם. נטל בידו את המשימה - גאולת המקומות הקדושים וטיפוחם.

עוד בשנת 1940 התמנה לנשיא הועד לשמירת המקומות הקדושים בצפת ובגליל העליון. אותה שנה פנה למחלקת משרד הרשום (הטאבו) המנדטורית, וביקש להוציא קושנים על כל החלקות הקדושות, עפ"י ספרים וכתבי-יד עתיקי יומין, הוא קבע, שבגליל נמצאים לא פחות מ-200 קברים נסתרים של צדיקים!

לפי דבריו, נמצאת מערה ב"כפר קנא", רחבת ממדים הידועה בשם "כיפא מסמרא" (אבן-המסמר). גם התושבים הערבים מיחסים למקום כבוד וקודש, וקוראים לו בלשונם "חאג'ר אל-מוסמר"... "באותה מערה" - הוא מספר, "חבויה אבן גדולה ובצדה תקועים 7 מסמרים, שתקעום 7 תלמידיו של ר' עקיבא, ובתוכם ר' שמעון בן-יוחאי , לאות ולמופת על הסכמתם לרבנים על אף גזירת הרומאים"... בפתח המערה הנ"ל מלבלב עץ רימון, ומדי שנה, בהבשיל הפרי, הוא (ברל) מעביר י"ב רימונים, כמנין שבטי ישראל, לנשיא המדינה, לסמל נצחיות ישראל...

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4547). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4547