Volume 15

Page 4662

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה פעיל בתנועה הציונית בעירו.

נשא לאשה את חנה בת אלעזר גולדקלנג (סוחר, תלמיד חכם). נפטרה בתל-אביב כ"ג אב תשכ"ב (23.8.1962).

ב-1.6.1934 עלה לארץ.

עבד כפקיד במחלקת החקלאות ובמשרדי מסחר ותעשיה. כיום בפנסיה.

מן המעריצים המובהקים של פרופ' הרב צבי-פרץ חיות, רבה הראשי של וינה - (ראה את הערך שלו בכרך זה, בעמוד 4649).

עלה בידו לאסוף חומר ביבליוגרפי רב על פרופ' חיות במשך 30 שנה. נשיא המדינה התענין מאד בחומר זה שטראו החליט למסור אותו ל"ארכיון הציוני" בירושלים, נוסף לחומר שנאסף כבר על ידם.

ביוני 1965 מסר טראו ל"ארכיון הציוני": 5 כרכים מלאים חומר מתוך העתונות העולמית. כל מאמר, תצלום, מכתב או הזמנה מראים על הכבוד והערצה (כותב ד"ר ישראל קלוזנר בשם הארכיון הציוני) שטראו רוחש למורה ולמנהיג, ,תרמת תרומה גדולה להוצאת כתביו. היית מכותבי תולדות חייו ודאגת להנצחת זכרו".

כמו כן, מסר ח. טראו 8 מכתבים שנכתבו אליו בשנים 1934-37 ע"י ד"ר מ. רוזנפלד , שהיה עורך הכתבים של פרופ' חיות , והיה פעיל יחד עם טראו להנצחת זכרו של חיות. "כל האוסף שלך יישמר כנספח לארכיונו של פרופ' חיות השמור בארכיוננו וישמש מקור חשוב לכל חוקר, הרוצה לקבל ידיעות על חייו ופעלו של פרופ' חיות ז"ל".

ד"ר מ. רוזנפלד בספריו על חיות , מאשר שנעזר רבות בעזרתו של טראו, שרשם את נאומיו מתוך זכרון, בשעה שפרופ' חיות היה מרצה בשבתות ובחגים בבית הכנסת.

יחד עם מיכאל קריין כתב והוציא לאור את הספר "אדם בעולם - צבי פרץ חיות " (בהוצאת טברסקי, 1946).

לקח חלק פעיל בהכנת והוצאת הספר על עיר מולדתו פשמישל (1965). בקורת רצויה כתבו על ספר זה אישים חשובים: פרופ' ברגמן, פרופ' ברור, ג. קרסל, משה אונגרפלד ועוד ועוד.

ד"ר יהושע טהון

נולד בלבוב (גליציה) בשנת תר"ל (1870).

לאביו משה.

למד באוניברסיטה של ברלין והוכתר ב-1895 בתואר דוקטור לפילוסופיה. למד בבית-המדרש לרבנים וב-1897 קיבל סמיכה להוראה. אותה שנה נתמנה לרב-מטיף בקראקוב שבגליציה המערבית ובתפקיד זה כיהן כל ימי חייו.

ציוני מסור ונאמן משחר נעוריו וכסטודנט יסד אגודה ציונית "ישראל הצעיר". השתתף בקונגרסים הציוניים והיה חבר הועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית.

כשפולין השתחררה לאחר מלחמת העולם הראשונה מעול הכובשים הרוסים הצאריסטים ונעשתה מדינה עצמאית - נתמנה כציר בכנסייה המייסדת ופעמים רבות נבחר כציר ל"סיים" הפולני וזמן-מה, לאחר התפטרותו של יצחק גרינבוים , שימש נשיא סיעת הצירים היהודים ("קולו") בפרלמנט. כל שנות כהונתו ב"סיים" עמד במערכות המלחמה לזכויותיהם האזרחיות של יהודי פולין.

נשא לאשה את מריאנה לבית בך.

זכורים דברי הפולמוס המוחצים והמצויינים עם הכומר לוטוסלאווסקי ב"סיים" בשאלת היהודים. בשנינות ובגאווה לאומית הדף הטריבון היהודי הנועז את כל התקפותיו של הכומר האנטישמי ויתר חבריו הצוררים, הוקיעם ועשה פלסתר את כל "האידיאולוגיות" ואת כל ה"קונצפציות" היהודיות שלהם והטיח האשמות כבדות נגדם.

וזכורה ליוצאי פולין בישראל הסערה, שהתחוללה בשעתה, כאשר צירת ה"סיים", האנטישמית הנודעת פריסטאר , המליצה לאסור את השחיטה הריטואלית היהודית. נלחם בחירוף-נפש נגד הגזירה הזידונית הזאת, בכותבו באחד ממאמריו בעתון הוורשאי "היינט" מיום 28.2.36 דברים נועזים ביותר: "השחיטה היא אחד העקרונות העיקריים של האמונה היהודית, ואם בא מישהו לאסרה - כאילו פגע בנשמתה של האומה היהודית. זהו חוק בל יעבור, שבענינים הנוגעים לחיים יהודיים אסור בשום אופן ופנים לזרים להתערב. היעיז איזה בן-אדם, שאינו שייך לדת הנוצרית לערער על תשמישו פולחן מקודשים משלה? אך כאשר הדברים אמורים בענינים יהודיים, אזי כל גוי הוא "מומחה" ופוסק... אנו, היהודים, מצווים להדוף כל נסיון של כפייה דתית, עלינו להתחשל כגוף מוצק, והחפץ לנפצו יישבר לרסיסים..."

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4662). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4662