ו"מאנה לזעמם על בניה, כי איננו" (ירמיהו, ל"א, י''ד).
ביצע דיוקנאות של אישים דגולים: אהרן דוד גורדון, מנחם מנדל אוסישקין, אלוף אסף שמחוני, אלוף זיוי צפרירי, אברהם שלונסקי ועוד.
מהחשובים במבקרי האמנות מציינים את יצירתו כתרומה רבת-ערד ביצירה הפלאסטית בישראל ורואים בו כאחד מהפסלים החשובים שלנו. על יצירתו מדובר ב"האנציקלופדיה העברית" (כרך שישי, ירושלים, תשי"ז), באנציקלופדיה כללית יזרעאל" (כרך אחד-עשר), ב"אנציקלופדיה לעם'' מאת דן פינס , ב"אנציקלופדיה הפולנית" (כרך המישי, ווארשה, בצירוף הרפרודוקציה של האנדרטה שלו בתל-יוסף), בספרים של ד"ר חיים גמזו: "אמנות הפסול בישראל" ו"ציור בישראל" (בצירוף גלופות), בספרו של א. קולב "ציור ופיסול בישראל" ("בליווי הגלופה "המתפשטת"), "האמנות היהודית החדשה בארץ ישראל" מאת ד"ר קארל שווארץ (עם הרפרודוקציה "עירום"), "פסלים יהודים" לאותו המחבר, בצירוף הרפרודוקציה "נערה מהרהרת", "האמנות היהודית" בהוצאת מסדה, "אמנות ישראל" מאת בנימין תמוז , בצירוף הגלופה של הפסל "אמהות", הנמצא בגן הנשיא, בירושלים, שעליו כותב ד"ר גמזו: "דמות ה"אמהות" היא הישגו הנאה ביותר של פריבר. שלימות הצורה, ליכודה, הרוך האמיתי הזולף מן הפנים אל ראש הילד, הזרועות המגינות עליו באהבה, כל אלה הם ביטוי נאה לנשגב שבפסלים - האמהות. זו אינה סתם אם, אלא אם בראשית, אמא-אדמה..." בהוצאת י. צ'צ'יק הופיע אלבום עם 17 תצלומים מפסליו, עם מבוא מאת ד"ר ד. א. פרידמן על יצירתו. כן מופיעות תמונות של פסליו באלבומים שונים ובעתונות האמנותית בישראל ובחוץ-לארץ.
צאצאיו: יואל (יולי) , בן-יחיד, שנפל במלחמת השחרור, בי"א בתמוז, תש"ח, בקרב "בית עפה" על הגנת הקיבוץ "נגבה" (ראה ערכו בעמוד 4676). (מ.ה.)
סידור בילרסקי (ליפשיץ)
נולד ברוסיה בשנת תרס"ה (23.2.1905).
לאביו משה ליפשיץ - בילרסקי - ולאמו אסתר כה יוסף מילמן. קיבל חינוך מסורתי וכללי. סיים גימנסיה באודיסה, למד באוניברסיטה משפטים והמשיך ללמוד בקונסרבטוריון באודיסה. גמר את הקונסרבטוריון בלניגרד.
היה שר (באס) באופרה בלניגרד.
בשנת 1931 הוזמן לארצות הברית לשמש פרופ' למוזיקה במוסדות שונים.
אחרי שהתישב בארצות הברית. היה שר באופירות: שיקאגו, סאן-פרצ'יסקו, לוס-אנג'לוס, ניו-יורק, בתיאטרון העירוני בריאו די-ג'נירו ובבואונוס איירס בארגנטינה.
הוזמן במשך השנים להשתתף באופירות ותיאטרונים בדרום אמריקה, בדרום אפריקה, באירופה וכו' בקונצרטים לשירה.
בשנת 1926 נשא לאשה את קלרה בת דוד שוחט. בישראל ביקר פעמים רבות.
בשנת 1947 בשעת הכרזת לייק-סקסס הופיע בקונצרטים בכל רחבי הארץ, ממטולה עד אילת בתור זמר של שירה קלסית ועממית בלשונות רבות (אנגלית, איטלקית, צרפתית, רוסית, אידיש ועברית).
בארצות הברית הופיע בין התקליטים הרבים שלו, גם תקליט מיוחד לזכר מחנות המות בברעגןבלזן (20 שנה לשחרור שרידי ניצולי מחנה זה). בתקליט זה הוא שר שירים באידיש מימי השואה. ד"ר נחום גולדמן , ראש ההסתדרות הציונית (ראה כרך עשירי, עמוד 3465) פותח תקליט זה באידיש, גדעון האוזנר (ראה כרך י"ד, עמוד 4566) מדבר בו בעברית, והגנרל האנגלי משחרר את המחנה, מדבר אנגלית.
העתונות העולמית בכלל והישראלית בפרט פרסמה ומפרסמת דברי הלל על שירתו. "דבר" כותב: בלרסקי יקר לנו בתור זמר גדול, אנו רואים בו כאחד מאתנו. כאזרח ישראלי.
קשריו לתנועה הציונית וא"י העובדת גדולה מאד.
חבר: "הפארבאנד", "בני-ברית" ו"ארבעטער רינג בניו-יורק".
פרופ' למוסיקה בבית המדרש היהודי למורים בניו-יורק הנקרא אוניברסיטה עממית.
בשנת 1964 נתמנה לפרופ' למוזיקה ב"קומב קולדז'" בפילדלפיה.
חוץ מתקליטי אופרות, יצר עשרות תקליטים