Volume 15

Page 4705

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עבד בכרכור, ישוב כפרי (שנוסד בשנת 1926 בשרון, 2 ק"מ ממזרח לפרדס חנה").

כל השנים חבר פעיל בהגנה. התגייס לפי צו המוסדות הלאומיים לצבא הבריטי (בחיל האויר) במלחמת העולם השניה. היה חייל בצה''ל במלחמת השחרור ובמבצע סיני.

מיסד מלון "זוהר" בבאר שבע.

מיסד, מנהל כללי ויו"ר מועצת המנהלים של חברת "יונייטד טורס" (החברה המאוחדת לתיירות בע"מ).

צאצאיו: שרה, ישעיהו .

יהושע ברזילי (פולמן)

נולד ברמת גן, ל' אב תרצ"ו (18.8.1936).

לאביו מרדכי יצחק פולמן (לפי המסורת של המשפחה, שלשלת היוחסין שלה מגיעה עד ר' שאול ויהאל מפולין) ולאמו ברכה אילה בת יהושע איזנברג .

קיבל חינוך יסודי ותיכון בארץ. בשנת תשכ"ד קיבל מטעם האוניברסיטה ע"ש "בר-אילן" ברמת-גן את התואר "בוגר למדעי הרוח" - בספרות עברית ובפילוסופיה יהודית. ממשיך ללמוד לקראת התואר "מוסמך למדעי הרוח" בספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרסם מאמרים ב"אומר".

פרסם ספרים "ביבליוגרפיה של רבעון "התקופה" תרע"ח-תש"י, נתפרסם בשנת - תשכ"א); "ביבליוגרפיה של כתביו העבריים של הפרופ' ברוך (בנדיקט) קורצויל" , תש"ב-תשכ"ב. נתפרסם בשנת תשכ"ד); "ביבליוגרפיה של ירחון השלוח", תשכ"ד.

עובד כביבליוגרף במכון "גנזים" שליד אגודת הסופרים העברים בת"א.

מתתיהו שוהם

(מתתיהו משה פוליאקביץ)

נולד בווארשה בשנת תרנ"ג (1893).

לאביו פוליאקביץ (איש אמיד וסוחר גדול) ומצד אמו היה נכדו של ר' ישעיהו וישליצקי, ראש הקהילה בלודז'.

בילדותו נתיתם מהוריו ונתחנך בבית סבו ובמיוחד אצל דודו ראובן (ריבלה) רוטנברג .

כאבטודידאקט רכש לו לימודי-קודש, ספרות עברית עתיקה, שפות לועזיות ומדעים שונים.

ב-1915 נשא לאשה את בלה בת ישעיהו ראטנמר (מעשירי ווארשה, שירד מנכסיו במלחמת העולם הראשונה ; איש משכיל ובעל ספריה פרטית רבת-ערך, שהכילה ספרים יקרי-מציאות במקצוע היהדות והספרות העברית והכללית בכמה לשונות).

בספרית חותנו בילה רוב שעות היום והשלים את השכלתו והחל לכתב שירים, שדוד פרישמן פירסמם ב"התקופה" מהשנים תרע"ט-תרפ"א, בחתימת שמו המשפחתי המקורי: פוליאקביץ. (שירו הראשון "שולמית" נדפס ב"התקופה", כרך ד', תרע"ט). ברבות הימים, בהתגבש דרכו הספרותית שינה את שמו למתתיהו שוהם , ובשם זה הוא ידוע בספרותנו.

בשנת תר"ץ (1930) עלה לארץ, אך כעבור קרוב לשנתים חזר לפולין בעטייה של מצוקתו החומרית, כי לא מצא, כדברי עדותו, אחיזה כלשהי, שום אפשרות להתקיים בארץ, אפילו בדוחק. כאן, בימי שבתו בארץ חיבר, בהשראת המולדת העתיקההחדשה את הדראמה הגדולה "צור וירושלים '', שהופיעה בתל-אביב (1933), בהוצאת "דביר" ובהשתתפותו הכספית של המחבר. ח. נ. ביאליק, שהעריכו ואהדו, הפליג בשבח היצירה הזאת, בכותבו עליה: "דראמה זו תיחשב, בלי ספק, כמאורע-בספרותנו. - - - מרומי חזון, סבכי עלילה, להטי דמיון, רוכסי פסיכולוגיה ובינה פילוסופית רחבה ועמוקה כאחת נתמזגו בה יחד. - - - דראמה מקורית, שעתידה לכבוש לה מקום מכובד בתוך הספרות הדראמטורגית העולמית".

לפי דברי המשורר מלכיאל לוסטרניק (נימפה) ב"תחומים" (תרצ"ח) אמר שוהם: "את הדארמה שלי, את "צור וירושלים" כתבתי בדם. - - - הייתי נרעש, נלהב. החזון נהפך למציאות. - - פצעתי את ידי ובנוזלים אדומים וחמים העליתי מתהום הנשיה את גיבורי".

יצירה זו זכתה ב"פרס ביאליק" מטעם עירית תל-אביב (1933).

מדוכדך עד היסוד ומסוער עד תהום הנפש היה, בחוזרו לפולין.

הסופר צ. ז. וויינברג (ראה את הערך שלו בכרך זה), שהכירו מאז העמדת פסיעותיו הספרותיות

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4705). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4705