Volume 15

Page 4716

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הקטן דאז בחיבה רבה. העתונות כתבה בשבחם וציינה אותם כסנונית, המבשרת עליה גדולה, לה משתוקקת הארץ לאחר ההרס והדלדול, שנגרם לה בעקבות המלחמה והשלטון התורכי העויין.

הקובץ "הארץ והעבודה" (ה' בשבט, תרע"ט), שיצא על-ידי מפלגת "הפועל הצעיר" במקום בטאונה "הפועל הצעיר", אשר נפסק במלחמה בפקודת השלטונות, כותב בין היתר ברשימה נלבבת, בשם "ששה הראשונים": "בחוף ים יפו השומם והעזוב שוב תנועה וחיים. ספינת-קיטור צרפתית עוגנת מעבר לסלעים ודגל כחול-לבן מנפנף על תורנה - ומן הספינה יהודים יורדים.

- - - ובין הבאים פנים חדשות, צעירים, ילדים כמעט, שחותם ארץ מולדתם הרחוקה עדיין טבוע על פניהם ועל בגדיהם. מבנדין באו, מפולין המבולבלת כרגע, מתור התוהו ובוהו של ערבות רשויות הם עלו ומצאו להם דרכם לארץ ישראל.

- - - כאשר שמעו, שבארץ ישראל כבר התכונן על מכונו, אמרו בלבם: האם אנחנו נשאר ברגע כזה פה, בבנדין, בין שיני הטרף של עם פולין ? -- הבה ונעלה! והם עלו ששה חברים היו..."

בהגיעו לארץ נשלח לקבוצת כנרת. עבד בחקלאות וכיבוש ביצות. בשנת 1919 הלך לשמירה בגדרה, ומשם

לסלילת-כבישים טבריה-צמח, טבריה-מגדל, חיפהג'דה. עבד בבנין בחיפה.

בשנת 1934 נתקבל לעבודה ב"סולל בונה" והתמיד שם עד פרישתו לפנסיה (1964).

שימש כמנהל הראשון מטעם "סולל בונה" של עבודות לסבלות העברית בנמל חיפה. עבודה זו היתה רובה ככולה, עד שנת 1936, בירי סבלים ערבים תורנים.

חבר ה"הגנה" במסגרת הפעולות, שנעשו על-ידי "סולל בונה".

ב-1925 נשא לאשה את רבקה בת דוד כץ (עלתה לארץ בתור ילדה עם הוריה בשנת 1913 מצ'רנוביץ שבבוקובינה. במאורעות-הדמים בארץ, בשנת 1929,

פעילה בחיפה בהעברת האוכלוסיה היהודית מהעירהתחתית להדר-הכרמל. עם פרוץ מלחמת העולם השניה שימשה כקצינה בהג''א ומשנת 1942שירתה בצבא הבריטי, במסגרת א. ט. ס. בפלוגת הנהגות). (מ. ה.)

צבי אביבי (רזניק)

נולד בכסלו, א' דחנוכה, תרנ"ה (23 בדצמבר 1894), ביאנוב, ע"י פינסק, רוסיה הלבנה.

לאביו אהרן-אברהם רזניק ולאמו פרומה-ציפה בת משה שמואל ולודאבסקי .

את השכלתו המסורתית והעברית והכללית רכש בחדרים, ב"חדרים מתוקנים" ואצל מורים פרטיים, בעיר-מולדתו יאנוב ואח"כ בפינסק. כאן גם השתלם בתלמוד בבית-מדרשו של הרה"ג ר' דוד פרידמן. הושפע במיוחד ממורו, במשך שלוש שנים, ביאנוב - - בבית-ספרו ובאופן פרטי - ר' הרשל פיסאר , שהיה פדגוג טוב ובעל ידיעות רחבות בתנ"ך, בדיקדוק ובסיפרות העברית, לתקופותיה השונות. פיסאר היה מקרב את הנער ומשאיל לו ספרים מספרייתו העשירה, והשריש בן את החיבה לספר ולסיפרות העברית בפרט.

גמר קורסים פדגוגיים בווילנא, מיסודה של "תרבות". עבד כמורה בבתי"ס עבריים בערים:

יאנוב, בריפק דליטא - ביה"ס "התחייה" ובפינסק: בביה"ס לבנות "תל חי" ובגימנסיה העברית "תרבות". זמן מסויים עבד כפקיד במשרד הא"י בוורשה.

עסק הרבה בפעולה ציונית-סוציאליסטית ותרבותית עברית: בתנועת "צעירי ציון" (אח"כ צ"ס) ובהחלוץ" (יו"ר החלוץ" בבריסק דליטא) ועוד.

בתרפ"א (1921) נשא לאשה את אסתר-רחל בת אליעזר גלויברמן (תלמיד חכם).

בתרפ"ד (1924) עלה עם אשתו לארץ.

למד באוניברסיטה העברית בירושלים, במכון למדעי היהדות.

המשיך לעבוד בהוראה, בבתי"ס יסודיים

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4716). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4716