כאשת משורר ידעה תמיד לעודד את בעלה ביצירתו והיתה תומכת גורלו.
ניחנה בלב טוב. הירבתה במתן בסתר. בכל מקום מגוריה התענינה וידעה על מוכי גורל וקשי-יום ועזרה להם. ביתה שימש תמיד מקלט לכל נצרך ומר נפש. היתה מטפלת בהם, מעודדת בעצה ובהדרכה, בסיוע ובעזרה ממשית ברוח אמהית טובה.
במלחמת השחרור פעלה רבות תוך סכנת נפשות, להשגת לחם לרעבים וחלב לתינוקות. את דירתה שהיתה בקומה ראשונה, מסרה לילדים שגרו במקומות מסוכנים, חבשה פצועים ועודדה אותם עד הגיע האמבולנס. בכל הסביבה היתה אהובה על כולם שהוקירוה על מעשיה הטובים והברוכים.
נפטרה בתל-אביב, י"ד באדר ב' תשכ''ה (17.3.65).
צאצאיה: רבקה, דוד (ראה כרך ה' עמוד 2388).
נכדיה: נעמי, אפרים, אליעזר, רות.
פסח פוטש (פוטשניק)
גולד בעיירה קרקינובה (פלך פוניביז' שבליטה) ב-15 במאי 1899 (תרנ"ט).
לאביו מרדכי (יוצא ישיבת וולוז'ין: הוסמך לרבנות. אך לא שימש בה. משכיל וציוני ומעורה בחיי הצבור בעיירתו) ולאמו חיה ביילה בת נתןבנימינוביץ (מצאצאי רבנים בליטה).
קיבל חינוך מסורתי-לאומי ב"חדר" ובישיבה ובבית-ספר כללי.
עם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה (1914) גורשה משפחתו ממקום-מגורם לאוקראינה, בה ישבה עד שנת 1920.
באוקראינה היה מפעילי תנועת "צעירי-ציון".
בשנת 1920 חזר לעיירת-הולדתו והקים עם בני-משפחתו את ביתם החרב.
בשנת 1921 נסע לאפריקה. ביוהניסבורג נמנה עם מייסדי מפלגת "צעירי ציון" ועם פעילי המוסדות הציוניים.
ממשפחתו באמריקה קיבל רשיון-כניסה לארצותהברית, אך לא השתמש בניירות אלה, כי עיניו היו נשואות לארץ ישראל.
בשלהי שנת 1924 עלה לארץ בתור תייר וכאזרח אפריקה נשאר בה לצמיתות.
ב-1924 נשא לאשה את דורה בת אלחנן רבינוביץ (בר-אוריין וחדור הכרה ציונית). פעילה בחיי צבור, וביחוד בתחום עזרה סוציאלית.
בבואו לארץ נשלח בהמלצת חבר האכסקוטיבה הציונית, יוסף שפרינצק (ראה כרך ד' עמוד 1597) לחבורת פועלים ה"דרום" לשם כיבוש עבודה עברית.
בגדרה עבד בסלילת-כביש (רחובות-גדרה), בכרמים וביחיוד בענף גידול הטבק.
בשנת 1925 התיישב במגדיאל (הוד-השרון) והיה מראשוני אכריה ובכוחותיו ובעזרת בני-ביתו הקים משק חקלאי מעורב ועד היום ממשיך בו.
פעיל במושבה: חבר המועצה המקומית הראשונה; ממיסדי מפעל המים "המרווה" והועד החקלאי ויושבראש שלהם במשך שנים. ממייסדי "אגרא", סניף אגודת "פרדס", ובנק "הלואה וחסכון" ומבין פעיליהם; מקים מטעם מוסדות חקלאיים את "בית האכר" במגדיאל: חבר הוועד של מפלגת הציונים הכלליים.
מיום בואו לארץ היה אקטיבי בשורות ה"הגנה" ובשמירה. במגדיאל בלט כחבר ועדת-הבטחון והממונה