Volume 15

Page 4736

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנות 1917-20 יחד עם חנה צ'יזיק ורחל רוזנפלד דאגו לצעירות "המהגרות" שגורשו מיפו תל-אביב ע"י מושל יפו התורכי, סדרו להם חדרי מגורים, מטבח וחדר אוכל, וע"י הבית הפכו את שטח האדמה למשק קטן. למדו את הבנות להחזיק מעדר, לזרוע ולשתול, וכך נוצרה "קבוצת המהגרות", משק פועלות ראשון בטבריה. וכך הצילו את הבנות מרעב ומפניות לבקשת אוכל מידי הצבא התורכי...

הבנות מכרו את פרי עמלן לקיומן.

בשנות 1921-25 היתה בארצות-הברית, שם למדה בבית ספר חקלאי. אחרי שנולדה בתה הבכורה, חזרו הביתה והצטרפו לגדוד העבודה שע"ש יוסף טרומפלדור. פלוגת הגדוד חנתה אז על גבעה, ליד חוף הים בת"א.

כאשר הפלוגה התפזרה פנתה אליה החברה דבורה נוסוביצקי (כיום: חברת הכנסת נצר) לעזור לה לארגן את "ארגון האם העובדת" (במשך הזמן נהפך ארגון זה ל"ארגון אמהית עובדות") ונמשכה לעבודה צבורית הסתדרותית.

בשנות 1926-28 עבדה במשק אביה במושב "נחלת-יהודה" ע"י ראשון לציון בנטיעת עצים, שתילת ירקות וכ"ו.

בשנות 1929-33 התפרנסה מתפירה בתל-אביב.

בשנות 1933-35 גייס אותה יוסף ברץ לעסוק בהתנדבות בהתרמת חברים ומוסדות לשם רכישת אדמה בעבר הירדן וליצור שם ישוב על שם חיים ארלוזורוב ז"ל. מיסדות חברת בית ארלוזורוב בע"מ.

בשנות 1936-41 הוקם הבית ע"ש ארלוזורוב ובו גם אולם להצגות "אהל" וכן קבעו בו חדר לחברי "פועלי ציון" וארצות הברית. נבחרה בועדת העורכים להוצאת "כתבי סירקין" בראשותו של ברל כצנלסון. כן נבחרה במזכירות הנהלת הבית.

עד 1941 עבדה בנקיון (כעבודת קדש) בבית ארלוזורוב הישן.

את העבודה היתה מבצעת בלילה אחרי הישיבות.

היתה חברת המזכירות של מפא"י, חברה בהסתדרות העובדים הכללית מיום הוסדה. בין מיסדות את הסתדרות החקלאי, מהראשונות בהגשת עזרה ליסוד בנק הפועלים, ביסוד "דבר", "ניר", "הסנה".

פרסמה רשימות ב"דבר" ו"דבר הפועלת".

את זכרונותיה פרסמה בקובץ "השומר", בספר "העליה השניה".

כיום בפנסיה.

פעילה בארגון אמהות עובדות ובנות-ברית.

בנותיה: שולמית אשת יעקב גליקסון; דבורה אשת נתן זרציון (אברמוביץ).

אליעזר שוחט

נולד בליסקובה, מחוז וולקוביסקי, פלד גרודנה, בשנת תרל"ה (1875).

לאביו דב שוחט (בעל האחוזה בלה-וולקה, ליד סופוצקין, פלך סובלק) ולאמו פייגה טויבה בת אברהם הרכבי.

קיבל חינוך יהודי מסורתי.

הצטרף מנעוריו לתנועה הציונית.

בשנות 1903-04 עבר עם משפחתו לגור בגרודנה, אחרי שאביו מכר את אחוזתו ועסק במסחר יערות.

בשנת תרס"ד (1904) עלה לארץ.

השתתף בטיול ברגל לירושלים בימי הסוכות יחד עם א. ד. גורדון, אלכסנדר זייד ועוד.

היה חבר בגרעין הראשון שנכנס לעבודה בפתח-תקוה (שמנה 8 חקלאים ושלשה בעלי מלאכה: יחזקאל חנקין, חיה שרה, האחים אליעזר וישראל שוחט, א. ד. גורדון, שאול הרטשטיין, אברהם ואליהו אבן-טוב. אברהם קריניצי וגרשון עבדו בנגרות). לשכת עבודה וועד-פועלים לא היה אז במקום. העבודה היתה מסודרת באופן משפחתי. איש דאג לרעהו.

היה מיסדי אגודת "מעש" (משמעות, עבודה. שתיקה) , אגודה חשאית לפעולה במקרה שיגיע המצב לידי סגירת הארץ לעליה. הארגון שימש לכל פעולה ציונית, שהיתה אסורה אז. האגודה המשיכה את קיומה עד שנוסד "הפועל הצעיר" (בין מיסדי "מעש" היו: יוסף ויתקין, משה סמילנסקי, יוסף עזריהו, רפאל סברדלוב, תמימה סוכובולסקי, המורה טורקניץ, שאול גורדון ואליעזר שוחט.

היה בפ"ת בין מיסדי "הפועל הצעיר" (יולי 1905) ע"י חברים "מפועלי ציון" ועוד. התנגד לקרוא לארגון בשם "פעולי ציון". נימוקו היה: אין לקרוא ארגון בארץ בשם מפלגה הקיימת בחוץ-לארץ. החבר נתן שיפריס הציע לקרוא לאירגון "הסתדרות הפועלים הצעירים בא"י". ההצעה נתקבלה בקיצורו של השם ל"הפועל הצעיר". ומאז היה בין חברי המרכז, ואח"כ בין ראשי המתאחדים כאשר הוקמה מפלגת פועלי א"י (מפא"י).

עם גידול העליה 1909-10, אחרי החלטת "הקונגרס הציוני התשיעי" לחזק את עבודת ההתישבות בארץ, נוסד ביזמת ב"ג (המיסדר החשאי "בר-גיורא" - כינויו המקוצר ב"ג-) בספטמבר 1907, "לגיון העבודה" שקלט בחורים חלוצים לעבודה קבלנית בחקלאות בכל המקומות הדרושים, אף במקומות נידחים ובתנאי שכר מינימליים, ותוך כך התאמנו בעבודה קיבוצית מאורגנת ובחיים בתנאי הארץ. בהנהגת הלגיון היו: ישראל שוחט, ברל כצנלסון, אליעזר שוחט, ישראל בצר ואחרים (המיסדר ב"ג פורק בועידת "שפיה" בשנת תרע"א 1911 ו"השומר" המשיך את קיומו). בשנת תרע"א (1911) חתם יחד עם שנים מאנשי

"החורש" (מחברי הקואופרציה של "מרחביה" בשנת יסודה (1911) ע"י חברי "השומר", והיה הישוב

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4736). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4736