Volume 15

Page 4737

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היהודי הראשון בעמק-יזרעאל. בה נוצרה לראשונה ה"קואופרציה" - צורת התיישבות חקלאית של פועלים, לפי שיטתו של הכלכלן הציוני מגרמניה פרופ' פרנץ אופנהיימר (ראה כרך ב', עמוד 620) שתכניתו נתקבלה בקונגרס הציוני התשיעי להגשים את תכניתו ביסוד "מרחביה" הקואופרטיבית) על ההזמנה לועדה הראשונה של פועלי הגליל, שקידמה מספר שבועות לועדה ראשונה של פועלי יהודה וממנה מוביל החוט לייסוד ה"הסתדרות" כעבור עשר שנים ומלחמת העולם הראשונה.

בכ"ד שבט תרע"א החלו לעבד במרץ את השדות באדמת "פולה" שקראו לה "מרחביה". הכפרים הערבים הסמוכים סולם (שונם) ועפולה פנו בהצעה למסור להם את השמירה, ענו להם: "נשמור בעצמנו !" תשובתם היתה: הזהרה. הכפר סולם היה קן של שודדים. באחד הימים התנפלו על חבר "השומר" מרדכי יגאל (ראה כרך ה', עמוד 2088) בשעה שרכב על סוסו בערב יחידי מעבר לפסי-הרכבת לשמור על השדות. וניסו לגזול ממנו את סוסתו. הדבר נגמר בזה, שאחד מראשי הכנופיה נהרג במקום. יגאל חזר רכוב על סוסתו הפצועה. הערבים ניסו להתפרץ למרחביה ולא הצליחו. למחרתו הופיעו פקידי השלטונות ובראשם הקאימקם של נצרת וערכו חקירות. דרשו למסור להם את יגאל ושני שומרי השדות האחרים. בו במקום נאסרו 14 ונשלחו לבית הסהר לנצרת. בהשתדלותו של יהושע חנקין הוציא לחפשי את רוב האסירים, והשאירו רק את שלושת שומרי השדות: מרדכי יגאל, יצחק נדב וראובן קרקין, למחרתו נאסרו עוד 4 שומרים: אליעזר שוחט, י. בצר, צבי בקר ויוכבדזון ז"ל. ישבו 4 חדשים בבית הסוהר בנצרת ושבעה חדשים וחצי בעכו. אחרי ששולם שוחד למעונינים שוחררו.

בשנת 1912 היה חבר דגניה א' (נוסדה בשנת 1910, בעמק הירדן, לחוף הכנרת והירדן, בצד הכביש טבריה-אשדות יעקב, 10 ק"מ מטבריה, ידוע בכינוי "אם הקבוצות". תחילתה של דגניה במקום הכפר הערבי "אם ג'וני". בשל חיכוכים פנימיים התפזרה קבוצת הפועלים והמקום נעזב. כעבור שנה הגיעה לשם קבוצת פועלים מ"חדרה" ("הקומונה החדרתית") והם הניחו את היסוד לקבוצה הראשונה בהתיישבות העובדת, "דגניה".

כשדרשו החברים לפטר את מר ברמן, מנהל החוה כנרת, שלח ועד "החורש" תזכיר לד"ר ארתור רופין (מנהל המשרד הא"י) ודרשו את פטוריו של ברמן. ד"ר רופין הציעה: "שיסכימו שברמן ישאר עוד שנה בכנרת ועם זאת ימסור שטח מאדמת אוםג'וני (השייכת לכנרת - אשר מעבר לירדן מזרחה) לקבוצת פועלים בלתי תלויה, לעיבוד על אחריותם בתור נסיון". ועד "החורש" קיבל את הדבר בחיוב.

הקבוצה הורכבה מהחברים: שפרה שטורמן (בצר), אליעזר שוחט, ישראל בצר מ. קריגסר, ח. צימרמן, צבי נדב, י. בלוך, ובאביב נוספו מ. שחר ודוחובני.

בשנתה הראשונה של הקבוצה באום-ג'וני מילא אליעזר ש. תפקיד של מנהל החשבונות, כמובן לאחר יום העבודה. החברים ישנו באורוה - היו מתעטפים כעביה וישנים, ורק הוא בחר לו לישון במתבן.

עבד במסחה אציל אכר בפלחה ממש ב-15 פרנק לחדש ואוכל - זה היה שכרו).

בישיבת המרכז של פועלי הגליל (1912) הטילו עליו ועל י. בלוך להצטרף אל מנחם מנדל שינקין במסעו לג'ילין בעבר הירדן, לשם סדור קבוצת פועלים עברים להתישבות - נסיון להתישבות בחורן על אדמת הבארון רוטשילד.

עד המלחמה העולמית הראשונה (1914) עשו כמה שליחים בגולה. ביניהם גם אליעזר שוחט. שביקרו בהרבה ערים ובקרב חוגים רבים מבין הנוער, ונתנו להם הסברה מקיפה על הנעשה בא"י ועוררם לעלות לארץ - (ברוסיה היה קיים "משרד מאחד" של הסתדרות "הפועל הצעיר", "צעירי ציון" ו"התחיה", שנבחר בהאג בימי הקונגרס הציוני השמיני (1907), המשרד הזה שאף לאחד את כל הצעירים הציונים בגולה למען עליתם לארץ). בהתיעצות הראשונה בין צירי ה"פועל הצעיר" ו"צעירי-ציון" בימי הקונגרס הציוני השמיני בהאג (1907) הועלתה במועצה הראשונה שאלת איחוד שתי המפלגות ויצירת ארגון עולמי. בין המשתתפים

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4737). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4737