Volume 15

Page 4747

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כך מצא מסילות לקבוצת משקיעים בעלי הון במיאמי. מייסד "קבוצת ישראל-מאמי"

בעזרת כספם גלגל עסקים גדולים במלונאות, בתעשיה ובנפט ועוד. מסתבר שגם מבחינה עסקית לא נתאכזבו. שיטה זאת מאפיינת את דרכו, להיות בעיקר היוזם, המתכנן והמקים מפעלים - בעזרת הון של אחרים. ארץ של בנייה תובעת חמרי בנייה. הוא

יוזם הקמת מפעל ליצור אסבסט ביטון. את ראשית ההשקעה קיבל מהאמריקאים שלו. בשביל השגת ידע הלך לאירופה. וכל כך רב היה כח שכנועו - והמדובר בתעשיינים שמרנים למדי לא יהודים - שהללו השקיעו מלבד הידע גם הון. כך קם מפעל "ישאסבסט" בנהריה, שהחל ב-1952 עם 30 איש, ומעסיק כיום 1000 מלבד פרנסה בעקיפין לעוד 2000 איש.

בנה את מלון "דן" בתל-אביב, רכש את מלון "המלך דוד" בירושלים והגדילו, רכש את מלון "אכדיה" בהיותו סגור, ולאחר שנים הקים את "דן כרמל". להבטחת לקוחות ארגן שירות מיוחד במשדרים בחו"ל. הוא נכנס לעסקי בנייה החל בגנות הדר, ליד תל-מונד, וכלה בשיכון זוגות צעירים בנוה שאנן. נכנס לעסקי נורדיה בתל-אביב. מתכנן מגרדי שחקים בכרמל בעזרת אדריכל נימאייר.

הוא רואה עצמו חלוץ מחפשי הנפט בישראל. "חברת מחפשי נפט" - שותפות "סולל בונה" ופדרמן היתה החברה שגילתה את הנפט בקידוח חלץ הראשון "מזל" 1.

היה מהוגי רעיון צינור הנפט אילת - חיפה. פרי יזמתו - חלקו בסך 15 אחוזים בחברת הצינור.

לאחר הצלחה בענפי תעשייה, מלונאות, נפט ובנייה נכנס, בעצת משרד החוץ, לפעולה במדינות מתפתחות. אנשיו השלימו מלון נטוש, גמור למחצה, שהוקם על-ידי הרוסים בבורמה והפעילוהו בהצלחה. עתה פועל הוא בשורה של מדינות באפריקה בדרך כלל בשותפות עם גורמים מקומיים. גם כאן מגיעים העסקים להיקף של עשרות מיליונים.

בניגריה הוא מנהל 3 מלונות, בקונגו מארגן תעשיות וייצוא עץ. בחוף השנהב מקים שיכונים. בדאהומיי בונה מלונות ובתי חולים ותוך כך הוא מייסד חברות מימון והשקעה בשוייץ, חברת השקעה בבריטניה, בשותפות עם יצחק וולפסון, חברת פיתוח ומימון בניו-יורק בשביל פעולות בישראל ובאפריקה, והיזמה רק בראשיתה.

הקים אימפריה כלכלית של 36 חברות ודוגל בפיתוח הארץ בשיטות קפיטליסטיות-ליברליות של יזמה, תכנון נכון, ידע, יעילות, חסכון והקפדה על פרטים קטנים בביצוע, מזכיר תמיד את היותו חניך של הד"ר גיורא יוספטל הסוציאליסט.

הוא רואה עצמו עדיין מכמה בחינות כמדריך ולא כמנהל. "מדריך צריך ללמד, לתת הוראות, ויחד עם זאת להישאר חבר וידיד אישי של חניכיו. כאלה הם יחסי אנוש שיש לטפח אצלנו בכלכלה, כי החומר האנושי הוא האלמנט היקר ביותר", הוא מסביר. חבריו לתנועה של פדרמן היו גרעינו של קיבוץ גלעד. אלו מחבריו שנטשו את הקיבוץ נקלטו בשנים האחרונות כמנהלים במפעליו הרבים, בחלקם לאחר תקופת הכשרה על חשבונו בחו"ל.

מה סוד הצלחותיו ? אפשר לנצל קוניוקטורה פעם או פעמיים, אולם אצלו מצליחים כל העסקים. הוא מכחיש שהדברים תלויים במזל. אין הוא מאמין בנסים. "קל לעשות כסף, אולם קשה להרוויח את הכסף", והוא רואה עצמו בקטגוריה השניה. אצלי הרווח הוא תוצאה של חישוב כלכלי בריא. הוא מאמין בתכנון מדוקדק, בסקר מדוייק כבסיס לכל מפעל או עסק. לאחר מכן היא דואג לרכישת ידע ומטה אוזן לעצת מומחים. לאחר מכן הוא מגיע להגשמה, ואחר כך רואה מתפקידו פיקוח קפדני על כל פרט ופרט. גם יריביו אומרים שהוא יודע לנהל את עסקיו. והראייה - המלונות. הנה נטלו אנשיו מלון נעול כמו "אכדיה", והפכוהו לעסק מצליח. את הצלחת "ישאסבסט" מייחס הוא לניהול טוב בהדרכת מומחים גויים. אפילו בשטח הנפט לא התרחש נס, "אם כי היה זה סיכון מחושב". היו סקרים מתקופת הבריטים. הם קדחו בחלץ, וכנראה ידעו מה הם עושים. גם הגיאולוג הבטיח שיש נפט.

מלבד סגולות של ניתוח כלכלי הוא מחונן בחוש של עיתוי נאות. לדבריו אסור לגשת למפעל לפני הזמן. כך למשל דחה במשך שנים את הקמתו של "דן כרמל", עד שמימדי התיירות בארץ הצדיקו זאת. מאותה בחינה הוא טוען שטרם הגיעה העת להקמת המלון בערד. "אולי בעוד כמה שנים". איך הוא מנהל את עסקיו המסועפים? העובדה

המפליאה ביותר היא קיומו של משרדו הראשי בדרך העצמאות בחיפה. במשרד זה יש בסך הכל שתי מזכירות ושני עוזרים אישיים. מלבדם יש לו מספר מצומצם של מבקרי מפעלים. זה הכל. הוא דוגל בשיטת הדיצנטרליזציה. הוא משכיל לבחור לו עוזרים - תוך העדפת חבר נעוריו, כאמור לעיל. לאחר הדרכה הוא נותן סמכויות ומטיל אחריות. יחד עם זאת אינו פוסק מביקורת ובדיקת הדברים לא בשיטה הביוקרטית. הוא מעדיף את הבקור האישי והגישה האנושית הבלתי אמצעית.

עוזריו מספרים כי הוא משתלט על עסקיו בעזרת זכרון בלתי רגיל, כשהוא מזכיר לאדם פרטי שיחה מלפני שנתיים או שלוש. הוא נחון

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4747). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4747