Volume 15

Page 4754

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רחל אוסטרית - מבורך

נולדה בקלרש (בסרביה) בחנוכה תר"ל (1870).

לאביה ישראל .

קיבלה חינוך עברי לאומי בקישינוב.

משכה בעט סופרים ובימי הפרעות בקישינוב. שימשה כסופרת של העתון האידי "דער פריינד", וגם בא"י פרסמה מזמן לזמן רשימות ומאמרים".

נישאה לברוך מבורך-אוסטרובסקי (מראשוני פקידי אפ"ק (הבנק הלאומי לישראל בע"מ בתלאביב).

ביתה בקישינוב היה בית ועד לחכמים וסופרים.

עלתה לארץ בשנת 1907.

ממיסדות: "הסתדרות נשים ציוניות": "הסתדרות למלחמה לשווי זכויות לנשים" ומוסדות צדקה וחינוך שונים.

ביזמתה נוצרה "קרן הילד" והיא שנתנה גם את הכנוי הזה לקרן.

הכל הוקירו את פעולותיה הצבוריות החשובה והאחראית וצרפוה ברצון בעבודה. כשם שהיתה אחראית ורצינית בעבודתה, כן ידעה לדרוש דבר זה גם מאחרים ואחרות.

נפטרה בתל-אביב, א' ניסן תש"ז (22.3.1947).

צאצאיה: משה ; עמנואל; הדסה אשת ירוחם קליבנוב; יהודית אשת פרופ' נתן פינברג .

(ראה כרך ח', עמוד 3042).

אילה (לילקה) לובינסקי

נולדה בוורשה (פולין) בשנת תרס"ח (16.7.1908).

לאביה הנריק פרידברג (איש עסקים מצליח. הרבה לנסוע והשתקע בצרפת).

היא נשארה עם אמה בפולין (בגבולות הקיסרות הגרמנית).

את חינוכה התיכון רכשה בוורשה. בתום לימודיה יצאה לצרפת להשלים את השכלתה. למדה מדעי הרוח, ספרות ושפות באוניברסיטה במונפלייה ובמכללת סורבון בפריס.

בני משפחתה היו מתבוללים.

שאפה להצטיין בלימודיה, היתה בין מקבלי הציונים הגבוהים בלמודיה.

הרובד החברתי הרב-גווני בו נתקלה בעת לימודיה האקדמאיים דבקה באותן שנים ברעיונות המהפיכה והאינטרנאציונאליזם. הלאומיות, שהיתה עתידה לגבור כעבור זמן קצר על רגשותיה האחרים. היתה זרה לה בימי נעוריה, נחשבה בעיני הסטודנטים כרעה חולה, כאם כל חטאת ואסון בעולם. "ליגות למען זכויות האדם" וחוגים "פאן-אירופיים", שהקוסמופוליטיזם השמאלני עבר בהם כחוט השני, הם שקסמו לה כאבן השואבת. ספרות פולין וצרפת ושירתן היו שגורות על-פיה ועמדו במרכז התענ

יינותה. חיי הבוהימה הפאריסית וכל הכרוך בהם,

כל אותם דאלוגים ספרותיים בצל קורתם של אנשי-עט, מלאו את חייה בתוכן. מצויידת ברעיונות של אותם הימים ובהשכלה רחבה - היא שלטה אז בארבע שפות: פולנית, צרפתית, אנגלית וגרמנית - חזרה לורשה. כעבור זמן לא רב נשאה לידיד נעוריה, ד"ר הנריק שטרסמן (משפטן מובהק, אחד היהודים הבודדים שעלה בידיהם לעשות חיל בשרות המשפטי הפולני ובהוראה אקדמאית).

כתחילת שנות השלושים, עם שביססה את ביתה וילדה שני בנים, היתה נתונה להשפעתו של הקומוניזם הטרקליני. נהתה אחרי רעיונית אלה בהיותה בדעה שהם אשר יביאו פדות וישועה לעולם. אולם התפכחה עד מהרה מקסם זה. היו לכך גורמים אחדים והעיקריים בהם: תופעות אנטישמיות בפולין עצמה והכרותה עם זאב ז'בוטינסקי .

הכרות זו עתידה היתה לשנות את כל חייה. פגישתה עם אדם מופלא זה הביאה להכרת הציונות והעם היהודי. נסחפה אחריו ובנסיעותיה עם בעלה ברחבי אירופה הכירה יותר ויותר מן הנוהים אחריו, חברי התנועה הלאומית. וככל שרעיונות אלה נראו ערטילאיים בתחילה, הם קרמו עור וגידים ברבות השנים, כאשר ביתה בורשה נהפך בית ועד לשליחי ה"ארגון הלאומי בארץ-ישראל" (אצ"ל). קשריה עם אברהם שטרן ("יאיר") ועם דוד רזיאל , כמו גם עם נציגים אחרים (אחד מהם, חיים לובינסקי , עתיד היה להיות בעלה השני), נתנו תוכן חדש לחייה. כל התורות הבינלאומיות פשטו לפתע את הרגל ואת מקומן תפשו הלאומיות היהודית, הציונות, ארץישראל. בהשפעת רעיונות אלה היתה יוזמת עתונו של הארגון בורשה. "ירושלים המשוחררת" ("ירוזולימה ויזוולונה") נהיה בטאון הלאומיות הארץ-ישראלית בפולין והיא היתה הרוח החיה בו: מזכירת המערכת עורכת, כותבת, מתרגמת, מארגנת. אגב כך הגתה את הסמל שהופיע בראש העתון: מפת ארץ-ישראל השלמה ועליה זרוע מחזיקה ברובה, מלווה בכתובת

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4754). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4754