Volume 16

Page 4890

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"ויתקיניה" בחבל הווהליני". בספר זה היא מעלה גם צרור זכרונות מימים עברו ברובנה, ברשימה מתחת לכותרת: "בהתנדב הנוער".

ב-1932 יצאה להכשרה של "גורדוניה" בעיירה ווישליצה (מחוז קילצה) והיתה שם מורה לעברית.

באוקטובר 1933 עלתה לארץ ישראל והצטרפה לקבוצת "גורדוניה" בהרצליה, שהתאחדה שם (1934) עם הקבוצה הוותיקה הנודעת "משמר השרון" , אשר עברה כעבור זמן-מה להתיישבות בעמק-חפר.

בינואר 1934 נישאה למרדכי (מוטק) המפל (ראה ערכו בכרך החמשה-עשר, בו חיבר מספר ערכים בחתימת מ. ה .). בקיץ של אותה השנה יצאה את הקבוצה ועברה למגדיאל (כיום: הוד השרון) מקום שם בנה חותנה אברהם המפל (ראה כרך ט"ו) בית גדול (שתי קומות, אז הראשון במושבה) ונטע פרדס, המעובד על-ידי בעלה עד היום.

במגדיאל נכנסה לשורות ההגנה, עברה קורס לעזרה ראשונה והיתה ברבות הימים מדריכה ב"מגן דוד אדום" מתוך התנדבות. פעילה בסניף המקומי של מפא"י, בארגון אמהות עובדות, חברת הועד למען החייל ובועדת התרבות שעל-יד ועד המושבה, פעילה במגבית ההתגייסות וההצלה. במלחמת השחרור היתה אחראית לאחת התחנות של עזרה ראשונה במגדיאל, שסבלה רבות מהתנפלויות הערבים הסמוכים לה (קלקיליה).

פעילה בקליטת "עלית הנוער" מניצולי השואה ובקליטת העליה התימנית במושבתה.

בגלל סיבות משפחתיות עברה עם בני-ביתה לגור בתל-אביב (1949) ובמקום מגוריה החדש השתלבה בחיי הציבור ופועלת במוסדות שונים.

שימשה כמנהלת מחלקת החברות של מפא"י במחוז ת"א, חברת המזכירות והמועצה של המפלגה בסניף ד' בת"א, פעילה ב"ארגון אמהות עובדות", חברת ה"החברה לחקר המקרא".

ניהלה שנים אחדות חוג לתנ"ך בכרם התימנים מטעם מח' התרבות של מועצת פועלי ת"א. בשבועון "הפועל הצעיר" (גליון 44-43 משנת 1964) פורסמה רשימה על אותו החוג, בה אמור בין היתר: "אם יש את נפשך לדעת, להתבשם ולחוש את טעמו של עונגשבת, לך בבוקרה של שבת לכרם התימנים, לחוג התנ"ך של ארגון אמהות עובדות. - - - זהו חג, חגה של המורה צפורה המפל , אשר שנתיים משקיעה מלהט נפשה ומסירותה לחברות כרם התימנים".

חברה פעילה באגודה הישראלית לפולקלור ולאתנולוגיה "ידע-עם".

פעילה ב"מגן דוד אדום", במוסדותיו ובועידותיו. מנהלת קבוצות רבות בהגשת עזרה ראשונה, וביחוד צוויינה לשבח בשל הדרכתה של עשרים ושלשה אלמים-החרשים, חברי אגודת "אחא" מוכי-הגורל, שעמדו בהצלחה בבחינות הסיום וקיבלו את סמל העתודאים (1955). מחוסר אפשרות להרצות לפני משתתפי הקורס, נמסר להם רוב החומר העיוני בדפוס

והתלמידים למדו אותה בשקידה. החניכים רשמו את שאלותיהם ומדריכתם השיבה עליהן בכתב, בהדגמות מעשיות וב"שפת" מימיקה, והחניכים פיענחו את תנועות-ידיה ומבע-שפתותיה. כל העתונים העלו על נס את הקורס הזה כמיוחד במינו וחסר-תקדים, וגמרו את ההלל על המדריכה והמשתתפים. לפי בקשת העתון היומי "יידישע צייטונג" כתבה מאמר גדול, בשם "חרשים-אלמים לומדים עזרה ראשונה" וכן פירסמה רשימה על אותו הנושא בבטאון אגודת חרשים-אלמים "דממה", בהם היא מספרת את רשמיה וחוויותיה מהקורס הזה, שזכה לתהילה.

משמשת כיו"ר של הועדה הארצית להסברה ויחסי ציבור ב"מגן דוד אדום".

השתתפה בעלוני מפא"י, לעתים ב"הפועל הצעיר" וב"דבר לפועלת". בסיורה בפולין (1938) כתבה בעתון "זאגלעמביער צייטונג", הוותיק בעתונים אידיים בפולין שהופיע בבנדין (1911-1939), סידרת מאמרים על האשה הארצישראלית בבניין הארץ וחלקה ב"הגנה".

צאצאיה: דליה , אשת משה דומנקביץ (יליד זגירז', שליד לודז' בפולין): עדו (מוסמך אוניברסיטת ת"א, מורה ומחנך, רעיתו שרה בת דב ושושנה טיקולסקי) ; אברהם (אבי , סטודנט האוניברסיטה בירושלים, עיבר את שמו המשפחתי: מעפיל).

נכדיה: סמדר (מדי) , איתן.

הערכים בכרך זה, החתומים בראשי-תיבות מ. ה., נכתבו בידי בעלה.

הסופר בן-אביגדור (אברהם לייב שאלקוביץ)

נולד בעיירה ז'אלודוק שבפלך ווילנה, באדר תרכ"ו לאביו אביגדור שאלקוביץ ולאמו חיה-ריבה (ילידת מינסק ). אחיו של שלמה צבי (סלומון הירש) גולדמ ן, אביו של ד"ר נחום גולדמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית (ראה את הערך שלו בכרך עשירי, עמוד 3465) וגיסם של י. ל. גורדון ויהואש.

שנת-הולדתו אינה ידועה לאשורה, אך בדרך כלל מציינים לכסיקוגראפים רבים והיסטוריוני תולדות הספרות העברית את השנה תרכ"ו, י"ז באדר (1866), אם-כי על גבי מצבתו חקוקה השנה תרכ"ח (1868). האנציקלופדיה היהודית-האנגלית (הופיעה בשניםעשר כרכים, ניו-יורק ולונדון, 1906-1901) וכן האנציקלופדיה העברית הישראלית הגדולה (כרך ט', ירושלים, תשי"ח) קובעות את שנת 1867, אך לעומת זאת מביאה האניצקלופדיה היהודית הכללית בשפה האנגלית (הופיעה בעשרה כרכים, ניו-יורק, 1943-1939) בערך "שאלקוביץ" אף את שנת 1862.

קיבל חינוך מסורתי בישיבות ליטא. עוד בצעירותו נתפס לתנועת ההשכלה ולחיבת ציון, קרא בסתר "ספרים חיצוניים" וחיבר שירים וסיפורים.

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4890). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4890