(1936-39) ובמלחמת השחרור, כאשר ערבי קלקיליה, הסמוכה למגדיאל, המטירו כדורי-מות על המושבה, ולא מעטים מבניה נפלו על משמרתם.
מסיבות משפחתיות הפסיקה את עבודתה כגננת לתקופה של כמה שנים.
ב-1952 פנה משרד החנוך והתרבות למורים ולגננות לשעבר להכנס מחדש לעבודה, בגלל הביקוש הרב למחנכים עם התגברות העליה ההמונית לישראל. היא נענתה לקריאה זו ושימשה מורה בבית-הספר במגדיאל. לפי בקשתה נמסרה לה כיתה של ילדי עולים, שרובם היו פרובלימתיים ואף מפגרים בהתפתחותם השכלית. העבודה עם תלמידים נחשלים אלה במשך שנתיים זכתה להערכה טובה ונתנה לה סיפוק נפשי רב.
המשיכה כמורה בבית-הספר במגדיאל.
מטעמי בריאות הפסיקה את ההוראה שנתיים לפני הגיעה לגיל הפרישה.
פעילה כמתנדבת להנחלת הלשון העברית. חברה בשורות ה"הגנה".
צאצאיה: חוה (מורה, אשת ישראל גור , בן צבי, שערכו פורסם בכרך ט"ו), נתן (סטודנט לרפואה).
נכדיה: מיכל, איתי. (מ. ה.)
משה גנוזוביץ
נולד בשנת תרנ"ד (1894) בעיירה זיטל שברוסיה הלבנה.
לאביו ישראל גנוזוביץ ולאמו חיה לאה לבית כיטנסקי. למד בחדרים ובישיבת הרב יצחק יעקב ריינס בלידא. שם רכש לו נוסף להשכלה תיכונית גם השכלה כללית ברוסית ברמת בית ספר תיכון.
במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הרוסי והשתתף בקרבות עם הגרמנים. עם גמר המלחמה למד בסמינריון למורים עבריים בוילנא ולאחר מכן עבד כמורה למקצועות היהדות וכמנהל בית ספר בעיירות הסביבה.
בשנת 1924 נשא לאשה את יהודית בת אליהו ברעם. היה חבר פעיל בהתאחדות "צעירי ציון" ולאחר מכן בתנועה הציונית שבעיר מגוריו לידא, שם פעל רבות למען הקהק"ל ועבור מוסדות סעד שבעיר.
היה בעל כשרון ספרותי בולט ופרסם מפרי עטו בעתונות כמו "לידער לעבן" ועוד על נושאים שבשטח היהדות ופרקי זכרונות ממלחמת העולם הראשונה.
שמותיו הספרותיים: מ. ג. וכן מ. ג-טש ., השאיר בכתובים רשימות ויומנים.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה וכיבוש האיזור על ידי הסובייטיים נאסר על ידי הנ. ק. ב. ד. ביום 13 בדצמבר 1939. חוקריו האשימוהו בפעילות ציונית מחתרתית ולא נודע מה עלה בגורלו.
צאצאיו: חיה אשת נתן וינברג, יצחק (גנוז), ישראל ז"ל. (ראה כרך י"ג, עמוד 4212).
סגן-אלוף אלכסנדר גתמון (גוטמן)
נולד בבנדין (זגלמביה-פולין) באדר תרפ"ו (22.2.1926).
לאביו אהרן-שלמה גוטמן (ניספה במלחמת העולם השניה) ולאמו רעכל (רלה) בת הרב יששכר-בעריש גרויבארט (ראה ערכיהם בכרך הזה).
למד בגימנסיה העברית-הפולנית "יבנה" על-שם פירסטנברג שבעיר-מוצאו, לאחר המלחמה השתלם באוניברסיטה בווינה (משפטים) ולאחר-מכן באוניברסיטת בריסל (מדעי מדינה). בוגר קורס מתקדם לקצינים (צה"ל).
חניך תנועת "הנוער הציוני" וממדריכיה בפולין.