Volume 16

Page 4897

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ישראל. ספדו לו חבר הכנסת, הרב ר' יצחק מאיר לוין , הרב ר' אריה לוין (רבם של אסירי-ציון), מרדכי המפל (בשם אירגון עולי בנדין-זגלמביה) עורך-הדין א. ל. גלובוס (בשם יוצאי שרנסק), דב חביון (נכדו של הרב גרויבארט), ואחרים.

צאצאיו: מבין 14 ילדיו מתו וניספו 13: חוה איש, חיה מונק, שרה זילברשץ, משה-צבי, רבקה מקובר, לביאה חבנסקי, המשוררת רוזה יאקובאוויטש, שבע פינקלשטיין , הרב יקותיאל-זלמן (לאחר פטירת אביו כיהן כרב בקהילת בנדין ולאחר-מכן בארצותהברית), בנימין-זאב, דוד-זעליג, חנה רימפל, פריידע קאלבע . נותרה בחיים רעכל-רלה גוטמן ( ראה ערכה בכרך הזה).

נכדיו: חנה רזניק, ד"ר פלה פרלמן (רעיית ד"ר חיים פרלמן , פרופסור באוניברסיטת בריסל. שניהם בועד הנאמנים של שוחרי האוניברסיטה בירושלים), יששכר-דב חביון (מנהל המיכון המרכזי הממשלתי), צילה אפשטיין, לאה קאפלאוויטש, אסתר גרויבארט, יששכר-דב גוטמן, תושיה הרצברג , סגן-אלוף אלכסנדר גתמון (ראה ערכו בכרך הזה).

ניניו: ד"ר יוסף הורוביץ (מרצה באוניברסיטת תל-אביב), יהודית דודזשינסקו, שולמית בראטניצקי, נעמי מטיס פרלמן, יעל ודן חביון, יקותיאל-זלמן ושלמה-יצחק אפשטיין, סטיוון, אלן, רון-שלמה ומיכ אל-בנימין גוטמן, רינה ואיריס הרצברג, דינה גתמון. (מ. ה.)

חיים מיכל זילברברג

נולד בעיירה יאנוב (מחוז צ'נסטוכוב בפולין), י"ז בתשרי תרס"א (1900).

לאביו יהודה בן אליהו (נצר ממשפחת רבנים, תלמיד חכם, איש אמיד) ולאמו רבקה בת מרדכי

זלצברג . הוריו ניספו במלחמת העולם השניה, במחנההמוות של טרמבלינקה.

למד בחדר, בבית-המדרש ובישיבה. חינוך כללי רכש באופן עצמאי.

בעודנו נער התחבר עם צעירים ויסדו את הקבוצה הציונית הראשונה בעיירתם, שעסקה בתעמולה ופעולה ציונית.

בשנים 1919-20 היה מפעילי תנועת "צעירי מזרחי" והחווה החקלאית בצ'נסטוכוב.

ב-1922 השתקע בבנדין (זגלמביה) ועבד בפקידות בבית-מסחר. שם פעל ב"צעירי מזרחי" ונמנה עם מקימי "תורה ועבודה", שמבחינה אידיאולוגית היתה קרובה לתנועת העבודה הדתית בארץ ישראל ("הפועל המזרחי"). שנים מספר כיהן כיושב-ראש של תנועה זו בעירו, והיה חבר המועצה הארצית שלה בווארשה.

בהתגבר העליה לארץ ישראל בשנות העשרים היה במארגני החווה החקלאית של "תורה ועבודה" בבנדין, שהכשירה חלוצים לעבודה חקלאית בארץ.

ייצג את תנועתו בועידת-היסוד של החלוץ המזרחי" בווארשה. היטה שכם לאירגון צעירות מזרחי "ברוריה" בפעולותיו התרבותיות. מעסקני הקרן הקיימת לישראל ו"קרן היסוד" ונבחר כחבר מועצותיהן בווארשה. איש האמונים בבנדין מטעם המשרד הארצישראלי בווארשה. מיוזמי בית-הספר העברי של "המזרחי" (חבר הקוראטוריום שלו) ו"גן הילדים" העברי ליד אירגון נשים ציוניות "וויצו" בעיר-מגוריו.

ב-1924 נשא לאשה את טובה בת נחום פרדנצ'ב סקי (פעילה ב"וויצו" וחברה בועד-ההורים של גןהילדים העברי. ניספתה בשואה עם שתי ילדותיה).

משנת 1934 עד פרוץ המלחמה (1939) חבר מועצת העיריה בבגדין ושל וועדותיה מטעם הרשימה הלאומית המאוחדת (ציונים כלליים, מזרחי, "התאחדות", רביזיוניסטים). על פעלתנותו הציבורית-הציונית מדובר רבות (בצירוף תצלומו) ב"פנקס בנדין", ספר-יזכור לקהילתו הנכחדת, שהופיע בישראל, בשנת תשי"ט1959, היא שנת ה-16 לשואה ושנת ה-11 לקיום מדינת ישראל.

במלחמה עבר את כל אימות הכליון בגיטו בנדין (היה מעורה במחתרת הנוער הציוני-החלוצי) ובמחנות-ריכוז שונים: אושוויץ, זאקסאנהויזן, מאטהאוזאן ורידל-ציפף באוסטריה. ב-3 במאי 1945. בהישמע פעמי הגאולה, גורש למחנה-ההשמדה עבענזע שבאוסטריה, ובהיותו על סף המוות ניצל ברגע האחרון עם כניסת החיילים האמריקאיים למחנה.

במלאת שנה לשיחרור המחנה פירסם מאמר בעתון, בשפת אידיש, בשם העברי "הדרך" (10.5.1946), שהופיע ברומא (איטליה), תחת הכותרת "עבענזע", בו הוא מתאר את התעללות החיה הנאצית במחנה זה, שם נקטלו עשרות אלפי צעירים יהודים: "...הרעב כאן היה פי כמה מונים גדול יותר מאשר במחנות אחרים. כאן ממש אכלו בשר אנשים, מגופות של מתים, שעל שלדיהם נותר עוד שריד של בשר, אשר נמכר בתור בשר-בהמה גנוב ואף התנהל מסחר

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4897). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4897