Volume 16

Page 4913

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לסופרים ולפובליציסטים דתיים, בעד פעילותו העתונאית הפורה.

היה מעורה בחיי הצבור. חבר הועד בארגונים של יוצאי עיירת-הורתו, שטשקוטשין ועיר-מגוריו סוסנוביץ.

ערך ספר-יזכור לעיירת-מוצאו ונמנה עם המערכת של "פנקס סוסנוביץ והסביבה", הנמצא בדפוס.

נואם עממי מחונן, שקסם למאזיניו בשל דבריו, המתובלים באמרי חז"ל, במשלים ופתגמים עממיים, בבדיחות הטבועות בחותמן של ההווי היהודי.

ב-1966 ראה-אור ספרו "פון אייביקן קוואל" ("מהמעיין הנצחי"), אסופה על פרשות-השבוע מספר "בראשית" ועיטורים לדברי-תורה, שלוקטו עלידו ממקורות ישנים וחדשים, מפיהם ומכתביהם של צדיקים וגאוני-עולם שבכל הדורות, נערכו ועובדו והותאמו לתקופתנו ולבני-דורנו.

הספר הזה, הבא להגדיל תורה ולהאדירה, היה הראשון בסידרת חומשי התורה. בעצם הכנותיו של הספר השני "שמות" נפטר בחול-המועד פסח, כ' ניסן תשכ"ו (10.4.66) ונקבר בבית-העלמין בקריתשאול.

צאצאיו : ד"ר אברהם שווייצר , רופא-נשים, (רעיתו חוה לבית הילר) ; אסתר-ביילה אשת זאב סגל; שרה.

נכדיו: יעקב-יצחק, ברוך, דפנה, לאה.

(מ. ה.)

רעכל (רלה) גוטמן

נולדה בבנדין (זגלמביה-פולין) בשנת תרנ"ד (1894).

לאביה הרב יששכר-בעריש גרויבארט (ראה ערכו בכרך הזה) ולאמה נעכא-דבורה בת הרב

גדליה-אליעזר סטופאי (ראש בית-הדין בעיר פלוצק),

גדלה ברוח מסורתית בבית-אביה הרב, שקיבל מורים פרטיים לחינוך ילדיו. השכלה כללית רכשה בגימנסיה רוסית-פולנית.

בנעוריה פעילה באגודת "עבריה", זמן-מה ב"הזמיר" והנחילה לימודי-יהדות לילדי "בית-היתומים" בבנדין.

ב-1916 נישאה לאהרן- שלמה גוטמן (מוצאו ממשפחה ידועה ובעלת-תעשיה; איש-עסקים שהסתעפו לכמה בירות בארצות-אירופה ; מקובל על תושבי עירו; משכיל, מפשר ומשכין-שלום בין אנשים ונטה להם חסד: חדור הכרה ציונית וחבר הועד של ההסתדרות הציונית בעירו; לפני מלחמת העולם השניה שלח את בנו הבכור, בסיימו הגימנסיה העברית-הפולנית, לארץ ישראל להשתלמות באוניברסיטה בירושלים מתוך תקווה, שבבוא היום ישתקע עם משפחתו בארץ, אך המלחמה הכזיבה את שאיפותיו. ניספה באושוויץ, 1942).

לאחר נשואיה פעלה ב"וויצו", היתה חברה בועד-ההורים של הגימנסיה על-שם "שמעון פירסטנברג ורעייתו" (לשעבר "יבנה") בבנדין, חברה בפאטרונט של ההסתדרות "הנוער הציוני".

ביתה היה פתוח לבאי-חוץ מהסופרים והעסקנים הצבוריים. היו לה קשרים עם חוגים אלה בשל אחותה, המשוררת רוזה יאקובאויטש (ניספתה במשרפות טרבלינקה) ואחיה בנימין, מהעוסקים הנאמנים בטפוח שפת אידיש, ספרותה ומוסדותיה החינוכיים והתרבותיים בפולין.

תלאות המלחמה עברו עליה וילדיה בגיטו בנדין. בעזרת ניירות, אשר סופקו לה על-ידי המחתרת בבנדין, עברה לצד הארי והתחבאה בכפרים שבהרי באסקידים והצליחה להגיע דרך סלובקיה להונגריה. בבודאפשט סייעה למחתרת ועסקה גם בהעברת נשק. לאחר המלחמה סופחה ל"ועד היהודי" בבודאפשט ופעלה ב"וויצו" בווינה.

ב-1951 באה לישראל והשתקעה ברמת-גן, פעילה בין יוצאי עירה ובועד של "ארגון עולי בנדין-זגלמביה".

בגיל 64 הפתיעה בהתגלות פתאומית של כשרוןפיסול. הדרכה ראשונה קיבלה אצל הפסלים הישראלים קוסו אלול ודב פיגין . ביקרה בפאריס באקדמיה של זולין ובאטליה של זדקין.

בשנים 1961-1959 הציגה יצירותיה בתערוכות כלליות בישראל. ב-1962 השתתפה בתערוכה של אמנים ישראלים בבריסל (בלגיה).

הבקורת מציינת, כי היא עוסקת בעבודתה האמנותית במרץ-נעורים, אם-כי החלה בה בגיל מאוחר. הבטאון הציוני הצרפתי "לא טריבונע סיוניסטע" כותב בין היתר (פברואר 1961): רלה גוטמן נעשתה לאמנית ממדרגה ראשונה.- - אצבעותיה הזריזות מלטפות את החומר ושולטת בו. היא תשמש דוגמא לצעירים בני-זמננו. דרכה קשה וזרועה מוקשים, אך אינה נרתעת וממשיכה באומץ...

המהנדס דוד דוידוביץ , מנהל המוזיאון לאתנוגרפיה ולפולקלור בתל-אביב (ראה ערכו בכרך י')

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4913). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4913