Volume 16

Page 4920

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לשכת-המס המרכזית של ההסתדרות (אחד ממנהליה) ושל קרן-פנסיה ליד עובדי קופת-חולים. מפעילי ועד-ההורים המרכזי, חבר המזכירות ואף כיהן כיושב-ראש המועצה שלו. חבר ויושב-ראש ועדי-ההורים של בתי-הספר "גאולה", "תל נורדוי", "הכרמל", גבעת-השלשה, מקווה ישראל, ביתהספר המחוזי של ההסתדרות בפתח-תקוה.

ב-1934 ממייסדי מושב-עובדים "ביתן" על-יד כפר-ויתקין וחבר הנהלתו.

חבר הנהלת הליגה למלחמה בשחפת, הנהלת החבל הימי לישראל, חבר מרכז "הפועל" ומנהל הכספים שלו, חבר וועדת-החינוך של "בית ברנר", וועדת-הבקורת של בנק הפועלים, בית-המשפט העליון של ההסתדרות. ממייסדי הצרכניה של עובדי קופת-חולים, "קופת אחריות" שעברה ל"הסנה" וקרן-ביטוח לפועלי בנין ומנהלה הראשון.

במלחמת העולם השניה היה ממייסדי "המשמר האזרחי" בתל-אביב וחבר ועדת-הגיוס לבריגאדה.

מפעילי החוגים לתנ"ך מטעם אגודת-הפקידים של ההסתדרות, חבר ועד הסניף של החברה לחקר המקרא בתל-אביב, חבר המועצה המחוזית של מפא"י והמזכירות של סניף ג' (בית ארלוזורוב), ממקימי ארגון הפנסיונרים (חברי הסתדרות) וחבר המזכירות הארצית שלו והנהלת המועדון בתל-אביב.

כתב בעתון "לאדזער טאגעבלאט" ולעתים ב"דבר", "הפועל הצעיר", "איתנים", "אשנב", עלון פנסיונרים ועוד.

פרטים על צאצאיו - ב"ערך" אשתו שבכרך זה. (מ. ה.)

משה רשקס

נולד בביליסטוק (פולין), בשנת תרפ"ח (29 ביוני, 1928).

לאביו אריה-לייב (בעל תעשיה לטכסטיל, ציוני ומשכיל, נפטר בתל-אביב) ולאמו גולדה בת קלמן אסס (ילידת וילנה, מצאצאי רבנים, מורה לפסנתר).

בגיל שלש עלה לארץ עם הוריו (1931).

למד בבית-ספר יסודי, בבית-ספר טכני "מונטיפיורי" בתל-אביב. בצה"ל עמד בבחינות-בגרות אכסטרניות והשתלם בבית-ספר גבוה לכלכלה ולמשפט בת"א. עבד כפועל אריג.

בנעוריו השתייך ל"צופי הקהילה", "הנוער העובד" ו"המכבי הצעיר".

עוד בתור נער, כבן ארבע-עשרה שנה, הצטרף ל"הגנה", בה היה חבר כל השנים עד קום המדינה. ב"הגנה" שימש כמפקד כיתה ומפקד מחלקה (1948-1947) והשתתף בפעולות קרביות באיזור ת"א במסגרת חטיבת גבעתי. הועבר לחזית ירושלים

וליווה שירות במסגרת פלמ"ח וחטיבת "עציוני". במאי 1948 נפצע קשה באחד הקרבות המרים במבצע "מכבי" (על שם מכבי מוצרי, מפקד דרך ירושלים-תל-אביב, שנפל ב-20 באפריל 1948), בכיבוש שער-הגיא (באב-אל-ואד). צויין לשבח בעד גילוי אומץ לב מול פני אויב. בשנת 1949 שוחרר מהצבא.

כשנה כיהן כמזכיר "ארגון נכי מלחמת השחרור" (סניף ת"א) ומשנת 1951 עד 1958 בתפקיד יושב-ראש של הארגון הזה.

בשנים 1958-1952 השתתף במשלחת ישראל בועידות השנתיות של הפדרציה העולמית של חיילים משוחררים, שנערכו בבלגראד, רומא, בריסל, האג, פריס וברלין.

ב- 1938 נעשה איש-עסקים עצמאי.

משנת 1964 עוסק בתסריטאות ונמנה עם חברי הנהלת איגוד התסריטאים בישראל.

ב-1955 ייצג את ישראל בועידת-היסוד של איגוד התסריטאים הבין-לאומית, שמרכזו בלונדון.

איש העט. ב-1950 ניסה כוחו הספרותי בפיר סום תיאור-קרב (ביכורי-קולמוסו), מתוך נסיון אישי, בספר הפלמ"ח (כרך ב'), בשם "שבע שעות במלכודת האויב", שנושאו: קורות שיירת אספקה לירושלים הנצורה.

מ-1931 עד 1958 ערך את הבטאון "החייל המשוחרר" (ירחון) לעניני שיקום והנצחה, מטעם ארגון מלחמת השחרור. פירסם מאמרים רבים בעתוני הארץ, הדנים בשיקום החיילים המשוחררים והנכים.

ב-1962 ראה אור ספרו הראשון "ימים של עופרת", שזכה להצלחה, לבקורת טובה ולמקוםכבוד בסיפורת מלחמת העצמאית. הספר רב-המכר הופיע תוך שנתיים בחמש מהדורות, בהוצאת מערכות ע"י צבא הגנה לישראל. זהו סיפור האישי של חייל במלחמת השחרור, אחד מני רבים, אשר נפגע בצרור כדורים. באותה שניה ארוכה וכבדה של איבוד חושים לפני המוות עוברים בדמיונו

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4920). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4920