Volume 16

Page 4933

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משנת 1950 עובד במחלקת ההנדסה כמזכיר הועדה המקומית לבניה ותכנון עיר, ומזכיר מחלקת תכנון ובנין עדים במינהל ההנדסה של עירית תל-אביב-יפו.

מ-17 ליוני 1958 בונה חופשי בלשכת "ברקאי"מספר 17 בתל-אביב. כיהן בלשכה כמזכיר, גנזך, מפקח שני, חבר ועדת הכספים כיום.

חבר התאחדות בעלי הבתים.

צאצאיו: אורנה, יוסף.

אהרן רוטבלט

נולד באוורוטש (אוקראינה), כ"ט תשרי תרמ"ח (אוקטובר 1888).

לאביו יוסף רוטבלט (משפחה מסועפת בעיירות ווהלין המזרחית, גבולות פלך מינסק) ולאמו צפורה בת נח צצקיס.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ואח"כ בתור אקסטרן למד בקיוב למודי בי"ס תיכון.

היה פעיל באגודה הציונית בעירו והסביבה. בחוגים להשתלמות והכשרה ציונית. ממיסדי ספריה ליד האגודה הציונית.

עלה לארץ ביוני 1913 עם אביו ואם חורגת, והתישבו בכפר תבור, מקום התנחלות המשפחה.

בשנת 1914 נשא לאשה את מינה בת אהרן פלוטניק (נפטרה בכפר תבור, י"ז חשון תרע"ח (2.11.1918) ובזיווג שני נשא לאשה בשנת 1928 את שרה בת אהרן פלוטניק (אחות בכירה של אשת המנוחה, שבאה עם 3 ילדיה בשנת 1914 לארץ).

כשנתים (1916-1918) עבד במשק בכפר-תבור (מסחה), 3 שנים היה מזכיר ומוכתר במסחה ובארגון הסקטור החקלאי בגליל.

משנת 1918 ממיסדיה ומטפחיה של "החקלאות'', שבה המשיך עד שנת 1963.

בשנות 1926-1933 היה בטבריה בין מיסדי

"קרית-שמואל" ופעיל במוסדות העיר. היה חבר פעיל בהגנה בטבריה כל השנים, ביתו הקיצוני בקרית-שמואל היה מרכז לאמונים, בחיפה בועד הקהילה, בקרית שמואל ומפרץ חיפה היה חבר מפקדת הפנה.

בשנת 1959 זכה בפרס "החקלאות" על שם צימרמן, ומשמיד כחבר הנהלה של "החקלאות" עד היום.

מאפריל 1961 אזרח כבוד העיר חיפה.

יו"ר הלואה וחסכון חיפה מזה כ-30 שנה.

חבר מנהלת בנק כרמל, הנהלת בנק זרובבל, הנהלת "מרכז" - ברית פקוח של האגודות לאש ראי, הנהלת צרכניות קרית-חיים, מועצת "המשביר המרכזי" ועוד.

פרסם מאמרים בעתונות (הערכות לאישים בחייהם או במותם).

צאצאיו (מאשתו הראשונה): יוסף (נפל בחניתא בגיל 20) ; דליה אשת המהנדס לכימיה הימלבלאו (מבכירי מפעל ים המלח).

יצחק (יונס) לבני (ציגל)

נולד באוסטרופול (פלך ווהלין), כ"ח אדר תר"ן (1890).

לאביו ר' שלמה ציגל (ראה בכרך זה. חזן, מלחין, מנצח על מקהלה, מאמן ומפתח קולות זמריו, בעל תפילה, אימפרוביזטור, טנור לירי) ולאמו גיטל בת אריה סופר (סת"ם, כתב יוחסין עד רש"י).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה בכל הערים שגרו בהם, במיוחד בוולוצ'סק (ווהלין), מזיבוז' (פודול עיר מושבו של הבעל שם-טוב וקונסטנטין הישנה (סטרי-קונסטנטיגוב), פלך ווהלין. קראו לו: "העלוי". היה בקיא במקרא, בתלמוד, בזהר, במדרשים, בספרות החדשה, בעברית, ברוסית וגרמנית בשנים האחרונות. למד לקרא ולדבר אנגלית, יונית

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4933). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4933