בין מייסדי חברת תורה ולימוד משניות "תפארת בדוודים" בראשות הרב אלישיב זצ"ל מלומזה.
מחבריה הוותיקים של המזרחי. ממיסדי המזרחי הצעיר (צעירי המזרחי) בירושלים והיה ציר בועידות המזרחי.
פתח במאה שערים בירושלים את החנות הראשונה לסוכנות למכירת כרטיסי קולנוע ותיאטרון. הפיץ עתוני "הצפירה", דאר-היום" ועוד. ריכז בחנותו תקליטי החזנים הידועים בעולם למכירה וכן השמיע תקליטי חזנות לכל דורש תמורת תשלום פעוט.
על מכירת עתונים ציוניים גרדף ע"י אנשי "נטורי-קרתא". במשך 12 שנה עמד בפני נסיונותיהם להחרימו ולחסלו בעשרות אמתלות ותירוצים, בעיקר באשמת "הפצת דברי מינות וכפירה המשחיתים את נשמת ילדינו". שלש פעמים ניסו לשרוף את חנותו הדלה, עשרות פעמים ירו בו ובחנותו אבנים, הודיעו על "חרם" שלא היה ולא נברא.
לפני כ-50 שנה הקים את שירות המכוניות הראשון בירושלים, בשמות: "המהיר" ו"הצבי".
מפעל חייו היה מצוות ביקור חולים ועדודם של הגלמודים, אותה קיים מדי שבת וחג במסירות נפש, בכל בתי החולים בירושלים, כשהוא עטוף בטליתו על חלוקו הלבן. היה מברך כל חולה וחולה בברכת שבת שלום ואיחולי רפואה שלמה מהירה. בכיסו היו סוכריות שהיה מחלקם לילדים. הנהלות בתי החולים הביטו בעין יפה למפעלו ונתנה לו רשות כניסה מיוחדת. היה מעביר דרישת שלום ועושה שליחותיהם של החולים הגלמודים. כשהוקם בית החולים "הדסה" בעין-כרם הצטער תחילה על שנבצר ממנו לבקר בשבת את החולים שם מפאת רחוקה מהעיר אך קבע לעצמו את יום שני לשבוע לביקור מיוחד שם. "הדסה" העמידה לרשותו אמבולנס מיוחד שהסיע אותו. החולים קראו לו "אבי החולים".
תרגם שירים של המשורר ויליאם שוורץ לאידיש. חיבר וליקט פנקס תפילות מיוחדות בשם "רפואה שלמה" והפיץ אותה בכל בתי החולים לידי כל חולה וחולה.
היה תומך בסתר בתלמידי חכמים עניים. היה ממציא גמ"ח לנצרכים בלי רבית. היה מבאי ביתו של הרב קוק זצ"ל.
תמך בארגוני המחתרת עדוד רוחני וכספי. בהושענה רבא דאג להביא ערבות לחבוט, בשמחת תורה הביא עמו ספר תורה קטן וערך הקפת עם החולים. לא פעם עמד ליד חולים גוססים ואמר אתם ודוי עם יציאת נשמתם.
טוב לב היה, ואיש לא הצליח להכעיסו. ענוותן וצנוע היה. מעולם לא התפאר במעשיו, מעולם לא דיבר סרה באיש. חי מיגיע כפיו והיה חי על דרך התורה והמוסר. כיליד ירושלים העתיקה היה קשור אליה בבל נימי נפשו. וכאשר נפלה ביום י"ט באייר תש"ח ישב ובכה וקרע קריעה.
נפטר בירושלים, כ"ד תמוז תשכ"ז (16.7.63).
צאצאיו: יעקב משה ווייספיש ; שלמה יצחק שלוי ; רחל בלהה אשת אריה סולומון; יוסף זאב זיו.
משה בנימין קליינמן
נולד בבנדין (זגלמביה - פולין) בשנת תרס"ח (1908).
לאביו שמעון בן ישעיהו (מצאצאי משפחה חסידית המתייחסת ל"יהודי הקדוש" שבאבות החסידות בפולין, נין לשו"ב ר' בנימין, אשר אודותיו התהלכו סיפורי-מופת) ולאמו חנה בת יצחק-נחמיה שטרוכליץ (משפחה נודעת ומכובדת בבנדין).
התחנך ב"חדר", בבית-מדרש ובישיבות. חינוך כללי רכש באופן עצמאי. למד כימיה מעשית בלבוב (למברג).
ב-1932 נשא לאשה את פריידל (גילה) בת אהרן ספיר. לאחר נשואיו יסד בית-חרושת לצרכי מזון.