Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 16

Page 4967

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

של המעבידים. הם העדיפו אותו על פועל צעיר, ביודעם את המסירות שלו לעבודה.

בשנת 1923 נשא לאשה את חיה רחל בת חנה ור' שלמה כהן-ויסברג (ראה כרך ט"ו, עמוד 4688). נולדה במזכרת בתיה (עקרון). למדה והתחננה בבית הספר במושבה. היתה מראשוני "המכבי" בצעירותה. רבים מאנשי העליה השניה נהנו בביתה מהכנסת אורחים, ובעקב זה הצטרפה באהדה לתנועת העבודה.

עבד בחקלאות אח''כ בבנין במקומות שונים בארץ (חולדה בן-שמן, כרכור, ירושלים, תל-אביב, עין גנים, פתח-תקוה, רחובות, במחנות הצבא בימי ממשלת המנדט וכו').

חבר בועדי העובדים. פעילות לעבודה עברית בשנים שלפני קום המדינה.

שופט בחבר השופטים של הסתדרות העובדים ברחובות. מפעילי ההסתדרות במקום.

כיום, קופאי בבית המרקחת בקופת חולים ברחובות.

צאצאיו: עדינה אשת אברהם אשל (ילדיהם: נצה, גד, ניר); ציונה; משה (אשתו דליה בת אהרן מדיני (ילדיהם: יפתח, גלעד, נמרוד.

גדליהו קושניר (הלפרין)

נולד בעיר אולשנה, פלך קיוב (רוסיה) בשנת תרכ"ד (1864).

לאביו משה שמואל קושניר-הלפרין. עד גיל עשרים למד גפ"ת מפי מלמדים והמשיך ללמוד בבית הכנסת בעירו יחד עם חבריו.

בשנת 21 לחייו נשא לאשה את קריינה בת ר' ברוך זלוצבסקי, משפחה ידועה בעיר שפולה, והתישבו בעיר זו.

בכשרונותיו פלס לו דרך בחיים וביתו היה ידוע כבית משכילים.

היה אחד מראשי אגודת חובבי ציון במקום ומרוכשי מניות הקולוניאל בנק.

השתתף באופן פעיל בעבודה הציונית, כינס אספות, נאם בהן ונרדף בגלל זה ע"י החוגים הקלריקליים.

בחדש אדר תרע"ד (1914) לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה עלה לארץ עם בני משפחתו והתישבו בתל-אביב.

עוד בשנת 1907 השפיע על שני אחיו: יעקב ויחזקאל קושניר לעלות לארץ.

נפטר בתל-אביב, כ"ו אדר א' תרע"ו (1.3.16) והובא לקבורה בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בתל-אביב.

צאצאיו: יצחק, אברהם, מרדכי, רחל, ברוך, שושנה.

צבי הופמן

נולד ביפו, בשנת תרנ"ט (20.7.1899).

לאביו קלמן הופמן (ראה כרך א', עמוד 1681) ולאמו דבורה הניה בת ר' אליהו וינשטיין (שוחט ראשי ליפו ות"א במשך ששים שנה ראה כרך א', עמוד 329).

קיבל חינוך מסורתי בבית הספר הדתי "תחכמוני" ביפו, בביה"ס האליאנס של חברת כי"ח והתמחה שם בשפה הצרפתית.

עמד לנסוע לצרפת להשתלם בהנדסת מכונות, אולם לרגלי פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) דחה את נסיעתו.

בשנת 1915, הצליח לעלות על אנית המלחמה האמריקאית האחרונה שהעבירה פליטים אזרחי חוץ למצרים. שהה במצרים 11 חדשים.

בשנת 1916 נסע לאמריקה, שם עבד בבתי החרושת של חברת הפלדה בבית-לחם.

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4967). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4967