Volume 16

Page 4987

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ד"ר אשר גולדשטיין

(ראה את הערך בכרר ג', עמוד 1311)

בשנת 1926 ערך בניו-יורק יחד עם ד"ר גולדין וד''ר הרברט את הקובץ "רפואה" וב-1927 כרך גדול באותו השם "רפואה", שבסופו מלון רפואי עברי-אנגלי. לספר הזה, אשר שימש כספר-לימוד עברי ראשון לרופאים ולתלמידי רפואה, נענה הד כללי בעתונות העברית, שכתבה בשבחו. בעתון "הארץ" נכתב: אם באמת יש עם נפש הרופאים בארץ ישראל לשפר לשונם העברית הכללית והמקצועית - יהגו בספר "רפואה". השבועון העברי הניו-יורקי "הדואר": ספרים כאלה יפתחו תקופה חדשה בלשוננו. תקופת המדע בעברית.

"דאס אידישע פאלק" בניו-יורק: זוהי עבודה ממדרגה ראשונה ויצירה חשובה.

נחום סוקולוב (ראה בכרך ו'), פרופסור צבי פרץ חיות (ראה בכרך ט"ו) ואישים אחרים במכתביהם אליו הביעו קורת-רוחם מהספר המשובח והמאלף.

הועידה הציונית בפיטסבורג (1926) והועידה התשיעית של ההסתדרות העברית באמריקה (פילדלפיה, 1927) הבטיחו סיוען המוסרי ל"רפואה".

בקובץ אקדמי-דתי "יבנה" (1949) נדפס מחקרו, יחד עם ד"ר מיכה בן-עמי והרוקח הילמן, על מונחים לרפואה ולרוקחות.

חיבר יחד עם ד"ר משה שכטר (ראה בכרך ד') את הלכסיקון הרפואי "אוצר הרפואה והבריאות'' מהדורות. הלכסיקון רב הכמות והאיכות, שהופיע במלאות 750 שנה למותו של רמב"ם (כדברי המחברים. בפתח-דבר לספר: יהי נא "הנשר הגדול" רמב"ם, מופת לכל גדולינו ברפואה באשר הם למיזוג תורה ומדע, טוהר-מידות לטובת העם"), נתקבל בהערכה כללית על-ידי העתונות, אישים ידועי-שם ורופאים, שכתבו על חשיבותו הרבה.

פרופסור יוסף אשרמן (ראה בכרך י"א) אומר על הספר: "אוצר הרפואה והבריאות" הוא אוצר בלום של ידיעות-יסוד הכרחיות לכל אדם ואדם בכל מקצועות הרפואה ותולדותיה, גם לרופא ולכל איש ואיש בישראל.

פרופסור הרמן צונדק, יושב-ראש המועצה המדצינית של ההסתדרות הרפואית בישראל (ראה בכרך ר), אומר: נהניתי מההרצאה הממצה על נושאים היגייניים ורפואיים שונים. השפה הקלה עושה את הספר שווה לכל נפש, לאיש-העם והן למשכיל, ואין היא פוגעת ברמתו המדעית של הספר. נם הרופא, האחות והחובש ימצאו בספר ידיעות רבות ומוסמכות.

הספד הזה, הבא להקנות ידיעות באנטומיה, פיסיולוגיה ופאתולוגיה, מתוך תיאור מפורט של המחלות ובמיוחד של השכיחות בארצנו, הוא ראשון במינו בעברית. המחברים הרחיבו את מסגרתו וכללו

בה את תולדות הרפואה בספרותנו מדור לדור. לשם-כך הובאו בערכים ליקוטי-אמרים מתאימים, המשקפים את התפתחות המעות והלשון הרפואית העברית, שתחילתה במקרא והמשכה בתלמוד ובמדרשים, בספרות ימי-הביניים והרינסאנס, ולאחר הפסקה של מאות שנים היא שבה להתפתח בספרי ההשכלה ובספרותנו החדשה.

בסוף הספר צורף מלון לועזי-עברי של כל המונחים הרפואיים וכן מפתחות מיוחדים לענקים, לאישים ולמאות התמונות (גם צבעוניות).

ב-1956 פתח את כנס האקדמיה העברית באסלנטיק-סיטי (ארצות-הברית) בהרצאה על "השתלשות המינוח הרפואי העברי", שנדפסה ב"פרקים", בטאון האקדמיה העברית באמריקה, חלק ב'.

ב-1959 קיבל פרס מהחברה לתולדות הרפואה ומדע הטבע בישראל בעד מחקריו הרופואייםהיסטוריים, שפירסם בכתבי-עת עבריים ולועזיים שוגים, וביחוד ,במאסף "קורות" (רבעון לתולדות הרפואה ומדע הטבע של האקדמיה לרפואה בירושלים).

ב-1966 קיבל פרס לחקר לשון והספרות הרפואית העברית מ"קרן ד"ר איינהורן" שעל-יד עיריית תל-אביב, לאות הוקרה על תרומתו בשדה החייאת הלשון הרפואית העברית וקידום המינוח הרפואי העברי. בטקס חלוקת הפרס, שנערך ב"בית הרופא" בתל-אביב (30.6.66) אמר בין היתר:

מיום עומדי על דעתי הרפואית, כבש אותי רעיון מרכזי אחד, שיסוד היהדות במובנה הרחב הכוללת את ההווי היהודי, צורות החיים, האישות, ההיגיינה הציבורית, אופן המחשבה וכו' - אינו אלא הרפואה בצורה זו ואחרת. אם היוונים ראו ברפואה את היופי, הרומאים - את הגבורה, הרי היהודים ראו בה את הקדושה, קדושת החיים, שהתבטאה באימרה הידועה "וחי בהם".- - - לא רק היהדות היתה מפסידה מערכה, אילו הוציאו מתוכה את השפעת הרפואה, אלא תולדות הרפואה הכללית היו נפגמות לו השמיטו את חלקם של היהודים בה, מימי-קדם ועד ימינו...

ב-1966 השתתף במלון לרנטגנאות, שיצא עלידי הרנטגנולוג, ד"ר מיכה בן-עמי (ראה בכרך, ג').

ברבעון "בשרות האזרח", שיצא מטעם "מגן דוד אדום" במשך שנים, הדפוס מדור מיוחד, פרקים-פרקים, על ההרעלות והטיפול בהן.

בר-אוריין ותלמיד-חכם, המצוי אצל ספרים עתיקים, אצל המעיין היהודי הנצחי. עם בקיאותו בחכמת-הרפואה הוא מלא גירסא דיינקותא וצולל בקלילות בנבכי התלמוד וכתבי-קודש, על כל גווניהם וסוגיהם.

יחד עם עיסוקו המקצועי כרופא, קובע הוא עתים ללימוד דף "משניות" ולעיון בהגות העברית

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4987). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4987