הרב ד"ר צבי הרכבי
(ראה כרך ג', עמוד 1228) ברוסיה סיים בי"ס תיכון ומכון למנהל-וביבליוגרפיה סובייטיים.
היה מראשי המחתרת הציונית בברית-המועצות E.B.O.C.M.
גמר בית המדרש למורים העברי בירושלים שבהנהלתו של פרופ' דוד ילין , האוניברסיטה העברית, .A.R.S.C(.D.TH '.M.M ,.A.B) הדיסרטציה "הדת בספרות העברית החדשה". למד שנה בטכניון בחיפה.
יסד וניהל בית הספר התיכון "מעלה" בירושלים.
הרצה בישיבה - אוניברסיטה בניו-יורק על בעיות מדע ואמונה (תשי"ט).
הרצה באקדמיה למדעים של ברית המועצות בלנינגראד על הגנוזות (תשכ"ב).
כל השנים, עד קום המדינה היה מפקד בהגנה.
במלחמת העצמאות לחם עם חי"ם בירושלים (כיבוש קטמון, התקפה בנוטר-דאם).
היה רב בדרגת סגן בצה"ל בשת"ק (שירת חיו"ל וקליטה בכל הארץ) ובמחוז ירושלים (קיבל אותות: קוממיות, הגנה, המשמר, הגנה-ירושלים).
מרצה ומנהל בסמינרים למורים ולספרנים.
נשיא איגוד לקשרי תרבות הדדיים, ישראלברית המועצות".
הוזמן בשנת 1967 יחד עם המשורר א. שלונסקי להשתתף ב"בבית הדין לשיפוט ארצות הברית על מעשי זוועותיה בווייטנאם" של ראסל - סארטר .
חבר מועצת ועד השלום בישראל.
הוזמן לקונגרס הלאומי של האתנוגלוגים במוסקבה (1964). להרצות שם על "שמות הספרים בספרות העברית-הרבנות".
חבר הועד הפועל העולמי של ברית עברית עולמית.
חותנו הרב ראובן כץ זצ"ל, הרב הראשי של פתח תקוה (ראה כרך ג', עמוד 1490) היה גם חבר מועצת הרבנות הראשית לא"י. הוציא את חמשת ספריו על התורה "דודאי ראובן", וליקט-ערך את ספר מאמריו של חותנו "שער ראובן" וכתב לו אקדמות מילון-תולדה. היה גם תלמידו ועל ידו (לפני היותו לחתנו) הוסמך לרבנות במרחשון תש"ד. הסמיכה אושרה על ידי ראש הרבנים לא"י הרב י. א. הרצוג זצ"ל שהמליץ גם למנותו כרב צבאי, אח"כ אושרה הסמיכה גם על-ידי הרבנות הראשית לישראל.
מתשי"ג - מיסד-מנהל הספריה התורנית המרכזית לישראל שעברה אח"כ ל"היכל שלמה" ועורך כתב-העת (שנתי) הביבליוגרפי "הספר" (או: קונטרס הספר התורני).
מעורכי האינציקלופדיה הכללית.
ביקר בכל הספריות היהודיות החשובות בעולם, משני עברי "המסך".
מקורב, כבן-עיר, לאדמו"ר מליובאוויטש. עם רעיתו דינה ובנו יהודה ליב אשתו דינה (בת הרב ראובן כץ זצ"ל הנ"ל) מו"ל וספרנית ושותפה עמו בתירגומים מאנגלית.
בנם יהודה ליב , נולד בי"א בשבט תשי"ב, תלמיד ישיבת הרב עמיאל בתל-אביב (ראה קונטרסו "הזמנה בתפילין", הוצאת הספרים הא"י, ירושלים תשכ"ו).
בתשכ"ה הוצע כרב ראשי ליהודים המאמינים בברית המועצות. לאחר שיקול דעתו בהצעה, באפשרות קיומה של דת ישראל במקביל לשאר הדתות בברית המועצות. לא נענה.
אבי-רעיון אוניברסיטה דתית בא"י.
דחה הצעה להיות מנהל ספריה יהודית מפורסמת באמריקה שנים מספר במוסד לא-אורתודוכסי.
בעל פולמוסים ספרותיים-ציבוריים: נגד נצרותו של שלום אש ; על סיפור "מעגלי צדק'' לעגנון שיש בו לדעתו מזמוט עם ישו ; עם ד"ר ר. עציון-הולצברג - יש להלחם בדארוויגיזם (בעקבות הנחה זאת ספרי לימוד לטבע ברוח וויטאליםטית - טלאולוגית עם פרופ' ש. ב. אולמן) נסיון ההידברות עם שליטי ברית המועצות לטובת