Volume 16

Page 5002

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אירופה ובבריגדה היהודית, תש"ו) ; "הספינה שנוצהה" (על "יציאת אירופה תש"ז", תש"ז) ; "עשרים יום בהודו" (עם דוד הכהן, תש"ח) ; "דוד בן-גוריון ודורו" (תשי"ב) ; "אחת הראשונות" (על חנה צ'יז'יק, תשי"ד) ; "עולמות רחוקים" (המזרח הרחוק, תשי"ז); "פורצי השערים" (קורות עליה ב', תש"ג); "ביאליק בכיתה ב'" (תשי"ט) ; "פגודות הזהב" (אגדות בורמה. תשי"ט) ; "פורצי השערים ממזרח ומים" (תש"ך) ; "הנרייטה סולד" (חייה ואישיותה, 1960) ; "בדרכי אפריקה" ; "בנות חיל" ספר אי-טי-אס (1964), ערכה, בנוסף לעריכות הנזכרות, את הילקוטים והקבצים: "ילקוט תל-חי" (תרצ"ד) ; "מעין" (ספר לימוד, תרצ"ה) ; "ספר מאורעות תרצ"ו (תרצ"ז) ; "ספר עלית הנוער" (תש"א) ; "ספר העליה השניה" (עם אליעזר שוחט, תש"ז);; "אשר שכולנו" (על בני נהלל שנפלו, תש"י) ; "כנרת בימי מבחן" (תש"י); "שבטים" (קובץ סיפורים ורשימות של עולים חדשים, תשי"ג) ועוד.

יעקב יהושע חורגין

(ראה כרך שני, עמד 938)

הורה ספרות עברית בישיבה אוניברסיטה בניויורק (1952-54) ומשנת 1955 מרצה בספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן ברמת-גן.

ספריו-סיפוריו, שבכללם סיפורים לנוער ולילדים (בעיקר - סיפורים היסטוריים), הם: "מעשה חליל" (תרפ"ז) ; "סוהילה" (תרפ"ח) ; "סיפורים (כרך א', תרפ"ט) ; "חומת אגריפס" (ברלין-תל-אביב, 1932) ; "מפנקסו של מורה" (תרצ"ד) ; "הקנאים הצעירים" (א'-ב', 1935) ; "טרילוגיה היסטורית" (א. "במבוכה", ב. "ירושלים בלהבות", ג. "מות גבורים" 1936 ואילך/! "בין חיתו אדם" (א'-ב' בשם: "בלב ים", 1938/39 ; א'-ג' תשי"ג-תשי"ח) ; "בארמון דפנים" (תש"א) ; "כתבי..." (א. "בעלי הנאה", ב. "בלהט קדם", תש"ג-תש"ד) ; "אל המלוכה" (א/-ב' 1944) ; "חלום ליל פסח" (תש"ד) ; "טירת כסף" (1945) "מבעד לצעיף (תש"ח)! "התקפת משטרת רמת-גן" (תשי"א, מס' 6 ל"ספרית המרד") ; "הנביא מאיספהן" (תשי"א) ; "שלושה סיפורים היסטוריים" תשי"ג); "יהלום הפלאים" (תשט"ז) ; "הבלש משכונת הצריפים" (1957) ; "אלומות" (1957); "מעם קרנות המזרח" (תשי"חי) ; "ועכשיו ילדים שקט" (תשי"ט) ; "גלריות אמריקאיות", סיפורים וריפורטאז'ות ממסעות בארצות הברית (תשכ"ד) ; "שלשלת הגבורה" ("דמויות וסיפורים מדברי ימי עמנו, מפרי עתם של טובי הסופרים", 1946 ואילך) וכן היה בין עורכי ספר היובל לרמת-גן (1946) ועוד.

הרב חיים שלמה קום

נולד ברציצה, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), י"ב תשרי תר"כ (1859).

לאביו ר' שמעון זימל קום ולאמו חיה שרה.

קיבל חינוך מסורתי בחדר, בישיבה ובעיקר בלימוד עצמי. וקיבל תואר של רב.

היה ראש ישיבה בעירו ואחרי זה במשך תשע שנים מורה ומחנך בבית הנדיב הידוע ר' יהושע זליג פרסיץ במוסקבה (חמיה של גב' שושנה פרסיץ). חינך את בניו וניהל את הספריה הענקית של פרסיץ. ערך קטלוג מפורט עם ביאוגרפיה של כל מחבר. הספריה יחד עם הקטלוג הוחרם אח"כ ע"י הממשלה הסובייטית. לאחר שנחרב בית פרסיץ חזר לעירו וכיהן כרב ואב"ד וראש ישיבה עד יום עלותו לארץ.

נשא לאשה את חיה גיטה בת נפתלי הערץ קום (נפטרה בירושלים, כ"ט אייר תשכ"ג - 5.1963 23).

עם ראשית צמיחת הציונות הצטרף לתנועה ויסד בעירו אגודת מזרחי בשם "אגודת שערי ציון מזרחי רעציצא".

עמד בקשרי ידידות וחליפת מכתבים עם הגאונים שבדור: ר' רפאל שפירא מוולוז'ין, ר' מלכיאל צבי הלוי טננבוים מלומזא, ר' אליהו ברוך קמאי ממיר, ר' יוסף ליב בלוך מטלז, ר' יצחק יעקב ריינס מלידא, ר' רפאל בארישנסקי מהומל, הרב מזא"ה ממוסקבה, ר' יחיאל מיכל פינס (יו"ר הבילויים מירושלים), הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ועוד.

עם יסור הקהלת העברית בעירו לאחר המהפכה ברוסיה נמנה על נבחרי הקהלה מטעם הרשימה הלאומית המאוחדת של ציונים כלליים, מזרחי ובלתי מפלגתיים.

היה נאה כותב ונאה דורש והשתתף בויכוחים הפומביים עם "הבונד" ו"ס. ס." שלחמו בציונות.

השתתף ברוסיה בועידות ציוניות שונות.

פרסם מאמרים רבים בעתונות ואח"כ ב"שערי ציון", ירושלים.

בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ ונתמנה לרב

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 5002). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/5002