Volume 17

Page 5110

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ברית הציונים הרביזיוניסטים (הצה"ר) המאוחדת בשארית הפליטה, אירגן התנועה באיזור הבריטי של גרמניה, חבר נשיאות המרכז באזור האמריקאני, נציג ההנהלה העולמית בועידות ארציות שונות באירופה, חבר הנהלת התנועה לאירופה ולצפון אפריקה, ציר לועידה העולמית של הצה"ר בימי הקונגרס הציוני הכ"ב בבאזל.

סגן יו"ר מושב המועצה העולמית של התנועה בתש"ט בתל-אביב, נציג התנועה בנשיאות הכינוס הציוני האירופי בתש"ט בפאריס.

עורך בטאונה "אונזער וועלט", תעמלן ופולמוסן, נואם להמונים, מטפל זמן מה במחלקת המשק ואח"כ בארגון ובעיקר במחלקת ההסברה של התנועה, מחבר חוברות אידיאולוגיות ומצעים לפני בחירות, נחלץ להגנת שם תנועתו וכבודה בשעות בדידות ובימי סבל להמוני חבריה, על אף מאבקים חריפים עם שליחי הסוכנות ועם המנהיגות הרשמית של שארית הפליטה הפעיל השפעתו בתנועתו למען שיתוף עם המוסדות הכלליים (הועד המרכזי של שארית הפליטה באיזור הבריטי ואח"כ גם באיזור האמריקאני, הפדרציה הציונית והקהק"ל).

פעיל באירגון מגביות למען הישוב, חינך לעליה והטיף נגד הגירת הפליטים לארצות הרווחה, ממכווני הופעתם של הפליטים לפני ועדות בין-לאומיות על סף החלטת האו"ם בדבר הקמת המדינה, ייצג הפגנות בקונסוליות בריטיות ואירגן הפגנות והתנגשויות במשטרה הגרמנית נגד תופעות אנטישמיות מחודשות, נאבק בממונה היהודי מטעם הגרמנים על עניני הפיצויים לפליטים (ד"ר אוארבך) ונירתם להגנתו כשנאסר ע"י הגרמנים וכשנעזב ע"י כל ידידיו הקודמים ; בניגוד לקו הרשמי הנייטראליסטי של תנועתו, העלה קו פרו-אמריקאני, שהפך בתקופה מסויימת לקו הרשמי של הצה"ר באירופה; חדר לחברה של נציגי שלטונות הכיבוש האמריקאניים בגרמניה, וגדולי העתונים האמריקאניים החלו להביא מנאומיו נגד אנגליה, דחה הזמנות לבקר באמריקה וניצל קשריו עם האמריקאנים למען משפחות יהודיות רבות בשארית הפליטה ללא הבדל מפלגה; היה מעוזריו הקרובים של מאיר גרוסמן ז"ל.

לאחר הצטרפות הצה"ר לתנועת "החרות", לה התנגד במאמרים ובדיונים, פרש למעשה מפעילות פוליטית; כעבור מספר שנים, כשגרוסמן וחבריו הצטרפו לציונים הכלליים, הסתייג גם מצעד זה. מאז מסרב להצטרף למפלגה כל שהיא ומשתדל להנזר גם מפעילות צבורית אפוליטית.

פרסומיו בבמות שונות הם מאז בנושאים תרבותיים בלבד.

התרחק ממרכז הארץ והחל להורות ב"ביה"ס התיכון בגליל" אשר בבעלות עירית טבריה, שמועצתה החליטה אח"כ פה אחד להזמינו כמנהלו; בטבריה - מורה גם בבי"ס עממי, מנהל תיכון הערב, מלמד בקורסים למורים ולגננות ולעתים גם מרכזם, מקים במת עונג שבת, בהתנדבות מלמד

בחוג תנ"ך למבוגרים ומרצה בנושאים יהדותיים למורים ולעם, יו"ר מועצת המורים למען הקהק"ל לאזור טבריה, עמק הירדן והגליל התחתון וחבר הועד הפועל הארצי של תנועת המורים למען הקהק"ל.

יו"ר ועדות שפוט של חידוני תנ"ך לנוער ושל ועדות למתן דגלי הקהק"ל בטבריה ובאזורי הגליל ; חבר המזכירות הארצית של ארגון המורים התיכוניים ושל מועצת חטיבת המורים בחינוך העל-יסודי ליד מרכז המורים ; ציר לכינוס העולמי של המורים העבריים בירושלים בתשי"ח (במשלחת הסתדרות המורים) ; בוחן בבחינות בגרות מטעם משרד החינוך; דחה הצעות לתפקידים מחוץ לטבריה, אך עם הקמתו של בי"ס תיכון עירוני אי בחיפה קבל על עצמו את ניהולו, כשבשנה הראשונה (תשכ"א) ניהל גם את "התיכון בגליל" שבטבריה, כמוסכם בין שני ראשי הערים; נציג בתיה"ס התיכוניים מחיפה במזכירות הארצית של מנהלי בתיה"ס העל-יסודיים המוניציפאליים בישראל ; חבר הועדה לפעולה חינוכית בבתיה"ס התיכוניים מטעם משרד החינוך והתרבות.

מאז שנת תשכ"ד מנהל הסמינר הממלכתי למורים בחיפה ומאז תשכ"ז גם מורה במכון האוניברסיטאי של חיפה ; חבר המשלחת המצומצמת של הסתדרות המורים לועידה הארבעים של ההסתדרות העברית באמריקה, שנערכה בכפר המכביה; חבר ועדות מטעם משרד החינוך, לרבות הועדה להכשרת מורים בתשכ"ו; עורך ה"דפים למורים במוסדות להכשרת מורים וגננות" מטעם משרד החינוך בתשכ"ז; מרצה תכופות לעם ובכנסים אזוריים וארציים שונים (מטעם רשויות מוניציפאליות, החברה לחקר המקרא, הועהפ"ו של ההסתדרות, מועצות פועלים, התנועה הקבוצית, "בני ברית" וכיו"ב) ומטפח כבוד למסורת ונאמנות למקורות היהדות; חבר ועדים ומערכות להוצאות ספרותיות וכו'.

כיום, מנהל בית המדרש הממלכתי למורים ולגננות ע"ש א. ד. גורדון בחיפה.

תפקידיו הצבוריים בחיפה: חבר ועד הסניף של החברה לחקר המקרא.

חבר ארגון חברי ההגנה.

יו"ר ועדת השופטים להענקת פרס עירית חיפה ע"ש ד"ר ארתור רופין לשנת תשכ"ח.

חבר ועד מנהלי הסמינרים בישראל.

חבר ועדת התקנון למורי הסמינרים (מטעם מרכז המורים) ויו"ר מערכת השנתון להכשרת מורים מטעם משרד החינוך.

מאמרים בעתונות בעברית: "הבוקר", "הארץ", "המשקיף", "חרות", "ידיעות אחרונות", "דבר", "9 בערב", "החברה", "הד החינוך", "החינוך", עתוני סטודנטים וחיילים, "ברקאי" (יוהנסבורג) ועוד.

באידיש: "אונזער וועלט", "ווידערגעבורט" ו"ישורון" (מינכן), "אונזער פראנט" ו"וואכנבלאט"

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5110). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5110