Volume 17

Page 5112

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1937 נשא לאשה את אסתר בת שמעון גלזנר.

בימי מלחמת הקוממיות, השתתף כמפקד גדוד 164 של "חטיבת עציוני".

כשוך הקרבות התגייס לשורות משטרת ישראל.

בשנת 1949 נתמנה למפקד נפת חיפה.

כעבור שנה היה לסגן מפקד מחוז חיפה.

שלש שנים אח"כ הועבר למטה הארצי ונתמנה לראש המחלקה לזיהוי פלילי.

המחלקה לזיהוי פלילי על צוותה ואביזריה, סייעה, מאז הוקמה, לפיענוח תעלומות רבות.

מיולי 1963 ראש אגף החקירות של המטה הארצי במשטרת ישראל, בדרגת ניצב.

בניו: אביטל שלמה (בוגר בפקולטה לחקלאות, ירושלים); יורם אליעזר (תלמיד בטכניון העברי בחיפה); גדעון שמעון .

יעקב אורי (זסלבסקי)

נולד בעיירה פרוחורבקה, פלך פולטבה (על חוף הנהר דניפר) (רוסיה) בשנת תרמ"ח (21.3.1888).

לאביו יהודה זסלבסקי (שו"ב וש"ץ בעיירה לפאטיחא הגדולה, נכד לסבתא הינדה ולסבא שמחה בונים, רב ושו"ב בעיירה ברוחורבקה הנ"ל. אחיו של הסבא היה רבי אורי , אשר מאד כבדהו, וכשקיבל נתינות תורכית בשנת תרע"ה (1915) במלחמת

העולם הראשונה, במטרה להשאר בארץ, שינה את שם משפחתו - זסלבסקי לאורי, לכבודו ולזכרו של הרב אורי הנ"ל). ולאמו בתיה בת הרב ליבוש-צבי , בעיירה הפרליך, פלך קיוב.

בילדותו למד מקרא וגמרא עם הסבא שמחה בונם , ובגיל 15 עבר לעיר חרסון ולמד גפ"ת בישיבה של רבי מאיר מקרישין, ושל ר"מ שמחה ראם. שם גם התכונן לבחינות בגרות. התפרנס ככל האקסטרנים, משעורים לעברית וללמודים כלליים. זכה שבין שומעי שעוריו היה גם הנער משה שרתוק אח"כ שרת (ראה כרך ג', עמוד 1113), אשר בבית הוריו ובסביבתם נעשה "ציוני צעיר", סתם, בלי

השתייכות רשמית למפלגה שהיא, אם כי התיחס בחיבה מיוחדת לתנועת "פועלי ציון".

עלה לארץ באביב תר"ע (1910).

ביקר בירושלים, בחוות שבהן ניטעו יער הרצל - בבן-שמן, בחולדה ובאר-טוביה (קסטינה). רבה היתה אכזבתו למראה עצי היער.

חוות בן-שמן עשתה עליו רושם של מקום מאושר קצת יותר מחולדה.

חזר לראשון-לציון והסתדר כעבור זמן בעבודה ובהוראה חלקית במושבה באר-יעקב.

היה בין מיסדי הקבוצות הראשונות בארץ.

בימי מלחמת העולם הראשונה עבד בבאר-טוביה. שם הכיר את רעיתו זהבה בת רחל לאה והלל ארקיס.

יחד עברו למקוה ישראל והגיעו לנהלל. ראה להלן - רכישת נהלל (נולדה בשנת 1892 בעיירה אוברוץ שבאוקראינה. עלתה לארץ בשנת תרע"ב (1912). עבדה במשק הפועלות של חנה מיזל-שוחט בכנרת (ראה כרך ט"ו, עמוד 4747) וכן בחוות בןשמן וחולדה ובביה"ס החקלאי מקוה-ישראל ובמושב נהלל מיום הווסדו.

חיפש דרכים לארגון קבוצת חברים לשם התישבות קבועה או לפחות לעבודה זמנית על אחריות עצמם. בחלל האויר בארץ ריחפו אז רעיונות הקואופרציה והקומונה וגם השאיפה להתישב התישבות פרטית על אדמות יק"א או בישובים שנוסדו ע"י "חובבי ציון". כל עולה חדש התלבט בבעיות אלו. האגרונום יצחק אביגדור וילקנסקי אח"כ פרופ' וול קני (ראה כרך שני, עמוד 933) אשר שאף לשינויים גדולים בחיי החוה ובמטרות קיומה וחיפש אחר חבר עובדים מתאימים לרוחו והשקפותיו. קיבל גם את הצעות אורי וחבריו להכניס למקום את קבוצתם הקטנה. רוח אחרת החלה לפעם אז בחיי החוה בבןשמן. את שדות הפלחה מסר לקבוצתם בתנאי שיעבדו לפי התכנית ולפי מחזור הזרעים, שהוא יקבע יחד אתם. אחרי כיסוי כל ההוצאות לזרעים, הספקה והשכר החדשי של העובד (45 פראנק לחדש תחת 70-60 פרנק שהיו מקבלים העגלונים החדשיים), אחרי כיסוי כל ההוצאות לזרעים וכו', צריך היה הריוח מהפלחה להתחלק שוה בשוה בין החוה והקבוצה.

פיתחו משתלות לגידול ירקות, לול לעופות ואף העיזו לקנות בשוק לוד עדר כבשים בן עשרים ראש, מפעל חדש ובלתי נפרץ בימים ההם, - והעמידו רועה עברי, אולי מהרועים הראשונים מאז שוב ישראל לארצו. ענפי המשק של הקבוצה רבו. מספר חבריה משלושה מתחילים הגיעו לשמונה, תוך צירוף חברות וחברים מתאימים לרוחם. מלחמת המעמדות וקנאת העגלונים קלקלה במקצת את השורה. במשך הזמן קם ציבור פועלים גדול וחשוב במקום זה, אשר שימש אכסניה להתחלת ארגונם של הפועלים החקלאיים ביהודה ולמקום כינוס ועידתם השניה, ריכז את מיטב המחשבה הציבורית והפועלית אז ושימש התחלה ודוגמא לפיתוח ענפי המשק החקלאי בארץ.

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5112). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5112